לכבוד יום החירש: קורס מזורז בשפת הסימנים
מרץ 24, 2009
בכוח המידע והמודעות
אפריל 16, 2009
הצג הכל

אנשים שפונים למכוני שמיעה פרטיים בישראל מקבלים בחלק מהמקרים טיפול לא מקצועי, שעלול לפגוע בבריאותם ואף לסכן את חייהם • מומחים מספרים על היקף התופעה וסיבותיה • גם משרד הבריאות מודע לכך שמדובר בשוק פרוץ, אך לא יכול למנוע את זה

 

קרוב לשש שנים הכחיש ראובן ג', מהנדס חומרה בחברת היי טק, את לקות השמיעה שלו. בעיקר בפני עצמו. "במבט לאחור", הוא משחזר, "הבעיה התחילה כבר מזמן, אבל התעלמתי, כי לא האמנתי שזה יכול לקרות לאדם בן 50".

 

במהלך השנים הוא סיגל לעצמו התנהגויות שהקלו עליו את התקשורת עם הסביבה. "כשאנשים דיברו אלי, התקרבתי אליהם וגם נעזרתי בקריאת שפתיים", הוא מדגים. "כשהייתי במקומות הומי אדם והרעש היה מעין קול אחד לא ברור,

החלטתי להתמקד בקול מסוים אחד. למשל, כשטיילנו בשבת, התעלמתי מרעשי הסביבה והטבע והתמקדתי בחריקת סוליות הנעליים. פשוט לימדתי את עצמי לעקוף את הקושי".

 

אבל הקושי גבר, כמו גם ההערות שספג מאשתו ומחבריו לעבודה. "כבר לא היתה לי ברירה", הוא מספר, "ובהפניית רופא המשפחה הגעתי למכון השמיעה במרכז הרפואי רמב"ם. הבדיקה הראתה שאני זקוק למכשיר שמיעה. הופניתי למכון מוכר בחיפה, שם התאימו לי מכשיר. ההסתגלות אליו לא היתה קלה, ונאלצתי לחזור למכון מספר פעמים, אבל אחרי תקופה מסוימת איכות החיים שלי חזרה להיות כמעט כמו שהיתה בעבר. הרעש בחוץ כבר היה מסונן וניתן לזיהוי ולא בליל אחד ארוך ולא מובן. המכשיר שינה את חיי. הטכנאים במכון אדיבים ומקצועיים, וכשמתעוררת בעיה אני הולך לשם ומקבל שירות טוב".

 

לעומתו, הביקור של נ' בת ה-49 במכון להתאמת מכשירי שמיעה היה כמעט הרה גורל. לפני כשנתיים היא חשה ירידה בשמיעה ופנתה ביוזמתה למכון פרטי ידוע בתל אביב. היא נבדקה, ואובחנה לקות שמיעה באוזנה הימנית. טכנאי המכון התאימו לה מכשיר שמיעה קטן ומעודכן, אבל בעייתה לא נפתרה. במהלך חמישה חודשים ניסו להתאים לה מכשיר שיתגבר על לקות השמיעה שלה, אך לשווא. בצר לה פנתה נ' לרופא אף-אוזן-גרון וביקשה לעבור בדיקה נוספת.

 

"היא הגיעה אלי למכון השמיעה בבית החולים שבו אני עובד, וכבר בבדיקה ראשונית גיליתי נוזלים באוזניה", מתאר מנהל המכון, שמבקש להישאר בעילום שם בשל עדותו במשפטה של נ' נגד המכון הפרטי (היא תובעת את המכון על רשלנות ועל סיכון חייה). "בהמשך היא עברה בדיקות מורכבות יותר לבירור סיבת לקות השמיעה, והתברר שיש לה גידול סרטני שהתפשט מהאף לחלל שמאחוריו, דבר שגרם להצטברות הנוזלים ולירידה בשמיעה". נ' עברה ניתוח לכריתת הגידול, מה ששיפר את שמיעתה במידה מסוימת ובעיקר הציל את חייה.

"מכון פרטי רציני, מקצועי ואמין", אומר מנהל המכון שהציל את חייה, "היה חושד מיד שלקות השמיעה שנגרמה לנ' מקורה בבעיה הולכתית עצבית, ולכן אי אפשר לתקן את הלקות באמצעות מכשיר שמיעה. אבל מרוב להיטות לעשות רווחים קלים המכונים מתאימים כמעט לכל פונה מכשיר".

 שוק פרוץ

על פי חוק חופש העיסוק, רשאי כל אדם לפתוח מכון לבדיקת שמיעה ולהתאמת מכשירי עזר. אמנם רוב המכונים הפרטיים מקצועיים ומיומנים, אבל חלק מהם חסרי כל ידע מסודר בתחום, דבר שעלול להזיק ללא מעט פונים, שבעייתם לא נפתרת באמצעות מכשיר שמיעה.

"הסיבה לשוק הפרוץ הזה, שהולך וגדל, היא ריבוי האנשים שנזקקים למכשיר עזר לשיפור השמיעה או לשדרוג מכשיר קיים", מסביר ד"ר מרדכי הימלפרב, מנהל המכון לשמיעה ולדיבור במרכז הרפואי תל אביב (איכילוב). "מחקרים

מראים שכ-10% מהאוכלוסייה סובלים מלקות שמיעה, ושיעור הלוקים עולה עם הגיל. למשל, אנשים שגילם מעל 65 יסבלו מלקות שמיעה בשיעור של 40%, כלומר אחד משלושה אנשים בגיל הזה עלול להזדקק למכשיר עזר. הבעיה הולכת ומחריפה בגילאים מבוגרים יותר".

 

לקות שמיעה נובעת, בין השאר, מפגיעה באוזן התיכונה או הפנימית או מפגיעה בעצב השמיעה ובמהלכו במוח. "פגיעה כזו", מסביר ד"ר הימלפרב, "גורמת להפרעה בהובלת גלי הקול (הצלילים) אל האוזן הפנימית ומשבשת אותם". סיבות נוספות ללקות שמיעה הן בעיות מולדות על רקע גנטי, נקב בעור התוף כתוצאה מהדף או מרעש מצטבר, מחלות באוזן התיכונה ותופעות לוואי של מחלות לב, של יתר לחץ דם, של אירועים מוחיים ושל לחץ דם גבוה.

 

"בנוסף, לתרופות מסוימות ייתכנו תופעות לוואי שעלולות לגרום ללקות שמיעה", אומר ד"ר הימלפרב. "למשל, נטילת אספירין ממושכת, תרופות מונעות כאב ודלקת ללא סטרואידים, סוגי אנטיביוטיקה שונים, תרופות למחלת הסרטן ועוד".

 

יש לציין שלקות השמיעה לא אחידה ושווה בכל תדירויות הקול. מסביר ד"ר הימלפרב: "יש שיבוש שמיעה בטונים הגבוהים, שמתבטא בחוסר יכולת לשמוע עיצורים כמו צ' ו-ש', לעומת קלות יחסית בזיהוי תנועות (אותיות ומילים כמו אבא, חלון) בטונים הנמוכים. ולכן עיקר המקצועיות מתבטא ביכולת להתאים מכשיר שמיעה על פי מידת חוסר השמיעה של הנבדק".

 

"לצד מומחים שעושים מלאכתם נאמנה יש לא מעט שרלטנים חסרי ידע, שמתאימים מכשיר לפי עלות ולא לפי יעילות", אומר מנהל מכון שמיעה מבית חולים גדול בצפון הארץ.

 

גם לפרופ' אבישי גולץ, מנהל מחלקת אף-אוזן-גרון במרכז הרפואי רמב"ם, יש ניסיון רע עם חלק מהמכונים. "כרופא שיושב בוועדות צבאיות של משרד הביטחון ובוועדות הביטוח הלאומי", הוא אומר, "ראיתי מחזות אבסורד שגובלים בשרלטנות. כבר הגיעו אלינו מתחזים שקיבלו מכשיר שמיעה בתמורה לשוחד שנתנו למכוני שמיעה. אלא שבגלל הרעש שגורם המכשיר לא אחת הם הגיעו לוועדה כשהמכשיר מותקן על אוזנם, אבל כשהוא סגור. רוב המכונים שאני מכיר אמינים, הסכנה היא ממכונים שמציעים מכשיר מתקדם אמנם, אבל בלי כל קשר למצב הפונה".

 

שוק המכונים הפרטיים פרוץ בין השאר מפני שקלינאי התקשורת עדיין לא מאוגדים כחוק, דבר שמאפשר לאנשים לא מיומנים לעבוד במכונים אלה. לעומת זאת, במכוני השמיעה שבבתי החולים בישראל מועסקים, לצד הרופאים, רק קלינאים וטכנאים מוסמכים ומורשים מטעם משרד הבריאות.

התקדמות טכנולוגית

למכשיר שמיעה אורך חיים של שנתיים. בשל היותם נפוצים משתכללים המכשירים במהירות הבזק ומתעדכנים חדשות לבקרים, תוך מזעורם והפיכתם מאנלוגיים לדיגיטליים. מזעור האביזר והשימוש בטכנולוגיות מתקדמות – מדובר באחת הטכנולוגיות המתעדכנות ביותר בעשור האחרון – מהווים אתגר לממציאים בתחום זה. טווח המחירים של המכשירים נע בין 2,500 ל-7,000 שקל ואף יותר, לפי מידת העדכון שלהם. מתח הרווחים של מכשירי השמיעה עצום, ולדעת מומחים ויבואנים, עומד על 400%. כל מכשירי השמיעה מיובאים.

 

"מכשיר טוב", מסביר ד"ר הימלפרב, "מסנן רעשים ועונה על צורכי המשתמש, כשהמטרה היא להגביר את השמיעה בטווח שבו היא לקויה, כלומר בטונים הגבוהים או הנמוכים. רוב המשתמשים דורשים מכשיר קטן ובלתי נראה, והבעיה היא שהוא לא מתאים לכל אחד. מי שבקיא בפיזיולוגיה יודע שלאדם עם תעלת שמיעה קטנה או לאדם מבוגר שידיו רועדות לא בהכרח יתאים מכשיר ממוזער.

 

"זה לא שמתאימים לאדם מכשיר שמיעה והמכשיר לא פועל, זה חמור יותר. לא פעם לקות השמיעה מקורה בגורמים פתולוגיים, כך שמכשיר שמיעה ממילא לא יכול לרפא או לפתור את הבעיה". לכן הוא ממליץ על בדיקת שמיעה מגיל 50, אחת לשנתיים, במכון שמיעה שנמצא בבית חולים או במכון מאושר ומוכר.

 

"מגיע אדם לבדיקה במכון להתאמת מכשירים", אומר קלינאי תקשורת מוסמך ממכון מוכר בחיפה. "בתנאי המקום נראה שהגברת הדציבלים פותרת מצוין את הבעיה, אבל מחוץ למכון, ברחוב, בתנאי רעש, מתברר שהמכשיר לא מועיל, ואז נדרשת פנייה נוספת למכון, טרטור, הבטחת סרק להחזיר את הכסף וכו'".

 

"מכשיר שמיעה לא דומה בשום דרך, צורנית או פסיכולוגית, למכשיר ראייה, כלומר למשקפיים", אומר ד"ר הימלפרב. "בעוד שצעירים לא חוששים

שהדימוי שלהם ייפגע בשל הרכבת משקפיים, הם מתביישים מהצורך במכשיר שמיעה, שמתייג אותם כנכים או כזקנים". וכך משלמים אנשים בבריאותם ובכיסם על הרצון ללכת עם מכשיר שמיעה ממוזער עד למינימום כדי שלא יבחינו בו.

משרד הבריאות, על פי חוק הבריאות, משתתף ברכישת מכשיר שמיעה, בשיעור של 3,500 שקל למכשיר דיגיטלי לשלוש שנים, 3,000 שקל למכשיר אנלוגי לאותו פרק זמן ו-5,500 שקל למכשיר אף.אם לתקופה של חמש שנים לפחות. לקופות החולים השונות הסדרים עם מכונים שונים, שנבחרו על פי סטנדרטים שקבעו קלינאי תקשורת מוסמכים.

מה אומרים במשרד הבריאות

משרד הבריאות מאשר בתגובתו ל'רק בריאות' ששוק התאמת מכשירי השמיעה בישראל פרוץ. ממשרד הדובר נמסר: "אין חוק שמגביל פתיחת מכונים לבדיקת שמיעה. ישנו נוהל במשרד הבריאות שממליץ שבדיקות שמיעה וטיפול בבעיות שפה ודיבור צריכים להתבצע על ידי מי שיש לו הכרה במעמד קלינאי תקשורת. משרד הבריאות ממליץ לכל הפונה לביצוע בדיקות שמיעה ו/או התאמת מכשירי שמיעה לוודא שלמכון עובדים בעלי הכשרה מתאימה, תעודה אקדמית ותעודת הכרה במעמד מטעם משרד הבריאות".