המכון לקידום החרש השתתף בכנס "פעמיים בשוליים: אתגרים ומבט לעתיד"
ינואר 9, 2011
יום הסטודנט 2011 – חורף חם בפאב המינגווי
ינואר 13, 2011
הצג הכל

בעקבות כתבתה של תמר טרבלסי חדד, "המהפכה הפסיכומטרית", אשר מתארת את הרפורמות העתידיות בבחינה הפסיכומטרית, מפרסמת כאן אורית זולברג מן המכון לקידום החרש תגובה, אשר גורסת כי עם כל הכבוד לשינויים ולרפורמות, החרשים וכבדי השמיעה בכל זאת נשכחו בצד.

המהפכה/הרפורמה הפסיכומטרית העומדת לפתחנו לא תיתן פתרון הולם לנבחנים חרשים וכבדי שמיעה ולא תהווה עבורם הזדמנות עבורם להסרת המחסום המדיר צעירים רבים מהם ממוסדות ההשכלה הגבוהה. הבחינה הפסיכומטרית בוחנת את ידיעת השפה העברית והשליטה בה, ומעצם טבעה אינה מיועדת לאדם חרש/כבד שמיעה אשר הפגיעה בשפה גוררת, מן הסתם, פגיעה ביכולת לרכוש את השפה ולשלוט בה.

מאפייני השפה של ילדים/מבוגרים חרשים/כבדי שמיעה נובעים מקליטת המסר המילולי, של השפה, המיועד, מעצם טבעו, לקליטה בערוץ השמיעתי. לפיכך, הקשיים של אנשים חרשים/כבדי שמיעה בשפה מופיעים הן ברמת השפה הדבורה והן ברמת השפה הכתובה. פגיעה בשמיעה בתקופה הקריטית לרכישת שפה מגבילה את הקלט השפתי וגורמת להתפתחות מאוחרת ואף חריגה של השפה. לעובדה זו השלכות רבות על רכישת השפה , אופן השימוש בה ושימורה.

מחקרים שנעשו עוד בשנות ה-60 וה- 70 של המאה הקודמת נמצא קושי במבנה המשפט ובמילות תפקוד אל ילדים חרשים וכבדי שמיעה. הדבר מועצם אצל ילדים /מבוגרים חרשים אשר שפתם היא שפת הסימנים. שפת הסימנים מהווה עבורם שפה ראשונה והעברית הינה שפה שנייה. שפת הסימנים היא בעלת מבנה תחבירי שונה מהמבנה הדקדוקי והתחבירי של השפה העברית והיא מתבססת של הערוץ הוויזואלי.

לאנשים חרשים וכבדי שמיעה יש קשיים אופייניים, ברמות שונות, בשפה העברית. קשיים אלו מתבטאים בד"כ ביכולת שפתית דלה יחסית מבחינת: אוצר מילים מצומצם יותר, קושי בהבנת הדיבור, בהבנת הנקרא, בהבעה בע"פ ובכתב. אנשים חרשים/כבדי שמיעה מתקשים בד"כ בשליטה בדקויות השפה ובמורכבויותיה, כיון שחסרו הזדמנויות תקשורתיות מילוליות בשפה המדוברת, כבסיס לשפה הכתובה. הירידה בשמיעה משפיעה לא רק על מידת היחשפותו של האדם לשפה, אלא גם על יכולת מצומצמת לרכישת הרגלים לינגוויסטיים, יכולת מצומצמת להשתמש בדפוסי שפה האגורים בזכרון השמיעתי ובטכניקות לימוד השפה , כחיקוי, האופייניות לאנשים שומעים.

ילדים לקויי שמיעה מפגינים קשיים בולטים בכל מימדי השפה שנבדקו: איחור ברכישת השפה, צמצום במספר הקטגוריות הדקדוקיות (פועל, תואר, שם עצם, מילות יחס וכו'), דלות באוצר המילים, הפקת מבנים תחביריים קצרים ופשוטים בעלי מבנה סטריאוטיפי של: נושא- פועל-מושא, וחוסר שליטה בחוקי הדקדוק המאוחר; המאפשר יצירת מבנים מורכבים: מחוברים ומשועבדים.

לאור האמור לעיל, גם הרפורמה הכוללת פחות מילים נדירות ויותר הבעה בכתב איננה עוזרת, ואף פוגעת, בסיכוייהם של הנבחנים החרשים/כבדי השמיעה.