הפרויקט של עידן רייכל – הכל עובר – קליפ בשפת הסימנים
אפריל 26, 2010
מכתב תודה למספרי הסיפורים
אפריל 27, 2010
הצג הכל

במלחמת יום כיפור, כשהטנק שלו חצה את התעלה ונפגע, איבד אילן יעקובי את שמיעתו והפך לחירש. 36 שנה התמודד עם המוגבלות עם הרבה כאב וסבל. בשנה האחרונה עבר ניתוח במהלכו הוחדר לאוזנו שתל, בזכותו חזר לשמוע. על החיים המתסכלים לפני והשינוי הגדול אחרי, שכלל חזרה אל האישה אחרי 16 שנות פרידה. העצמאות שלו

אחרי כמעט 36 שנה של תלות במכשירי שמיעה או בעזרתם של אנשים אחרים, יצא אילן יעקובי (58) תושב קדימה לעצמאות הפרטית שלו. יעקובי, שאיבד את השמיעה במהלך מלחמת יום הכיפורים, עבר לפני שנה ניתוח בו הוחדר לאוזנו שתל, שבזכותו חזר שוב לשמוע, אחרי שנים של שמיעה לקויה ואף חירשות.  

יעקובי התגייס ב-1970 ושירת כטנקיסט. במהלך השירות עבר לתפקידים טכניים בחיל האוויר, אך במהלך מלחמת יום כיפור חזר לשיריון. "היה מיתוס שחסרים חיילים בשיריון והחזירו אותי לשרת שם", הוא מספר. "בצירוף מקרים חזרתי לגדוד שלי, גדוד 9 בחטיבה 14 של השיריון, שישב אז בתעלה. גדוד שכמעט הוכחד במלחמה". 

הטנק מופגז, השמיעה הולכת

"במשך השירות הצבאי ובמלחמה בפרט הייתי חשוף ליריות ופיצוצים שגרמו לליקוי שמיעה. במהלך המלחמה הפגיזו את הטנק שבו ישבתי במהלך חציית התעלה והטנק נפגע. באותו רגע, אתה לא שם לב כי לא מדובר בפגיעה או בפצע שיורד ממנו גם, אבל הדבר הזה פגע לי בשמיעה".

 חלף זמן עד שיעקובי קישר בין הצילצולים והצפצופים ששמע לכך ששמיעתו נפגעה "ברגע הראשון לא שמים לב עד שאנשים מעירים לך שאתה לא שומע. יש צילצולים ורעשים שמאד מאד מפריעים. אני מכיר חברים שיש להם דבר כזה ומגיעים לסף שיגעון". 

יעקובי השתחרר עם ירידה גדולה בשמיעה ומשרד הביטחון הכיר בו כנכה בשיעור של 19%, כעבור כמה שנים השמיעה הידרדרה עוד ואחוזי הנכות שלו הגיעו ל-28%. 

 המחיר האישי: פרידה מהאישה

"אני איש טכני שכל השנים עובד כמהנדס מכונות, בהנדסת התפלה, החלפתי כל מיני מקומות עבודה. גם היום אני עובד במפעל ביטחוני שמייצר אפודי מגן כמנהל אחזקה. בחיים המקצועיים, כשמכירים את היכולות שלי ליקוי השמיעה לא מפריע. אבל כשהייתי מחפש מקום עבודה חדש היו מרימים גבה. היה מעסיק שכמה ימים אחרי שהתקבלתי לעבודה, ראה אותי עם מכשיר שמיעה ואמר 'תזרוק אותו', אבל מנהל העבודה כבר הכיר בכישורים שלי ונשארתי".

 אבל בחייו האישיים, ליקוי השמיעה של אילן עמד לו לרועץ. אחרי 16 שנות נישואים ושלושה ילדים הוא נפרד מאשתו דורית. "ככל שהשמיעה ירדה, זה הפריע יותר בזוגיות", הוא מתאר.

 "הכי קשה היה לי בלי מוזיקה"

בשנים האחרונות נואש יעקובי ממכשירי השמיעה. "הלכתי בלי מכשירי שמיעה בכלל בשנים האחרונות. הגעתי למצב שמכשירי שמיעה לא עזרו לי יותר. גם

דברים כמו לחץ באוזניים ופטריות שנוצרות באוזניים הפריעו. זרקתי את המכשירים ולמדתי בכוחות עצמי לקרוא שפתיים".  

 "להימצא בעולם הדממה זה לא תענוג גדול", אומר יעקובי, "הכי קשה היה לי בלי מוזיקה. אני לא מדבר על רוק כבד, אלא סתם לשמוע מוזיקה נעימה. זה היה מאד חסר. אפילו עם מכשיר שמיעה הייתי תמיד תלוי באחרים, לא יכולתי לדבר בטלפון וזה היה מאד מפריע. זה ממש לחיות בתלות באחרים. עד היום יש לי סיוטים וחששות שלא אצליח לדבר בטלפון. במהלך שיחות תמיד יש חשש ועמידה על המשמר. אפילו כשקראתי שפתיים זה היה מתח גדול, להיות בריכוז גדול כדי להבין את הבנאדם שמדבר".

 לפני שנה ושלושה חודשים כשהגיע לבדיקת שמיעה שגרתית הציע לו הרופא המטפל לעבור ניתוח להתקנת שתל שבלול.

  סוף טוב: אחרי 16 שנות פרידה – חוזר לאישה

"אחרי הניתוח, החל תהליך של התאמת המכשיר. בחודש הראשון הייתי קצת מאוכזב כי לא שמעתי כפי שרציתי אבל תוך חודשיים כבר שמעתי באופן מלא. הביטחון העצמי עלה, אזרתי אומץ והצעתי נישואין מחדש לאשתי ממנה התגרשתי וחזרנו לחיות ביחד, אחרי 16 שנות פרידה".

 

קיבל גם את אשתו בחזרה. אילן ודורית יעקובי מטיילים בתאילנד

 "קיבלתי את העצמאות שלי מחדש", אומר יעקובי, "מבחינת שיפור איכות החיים זה משהו גדול. בעיקר במה שקשור לחוסר התלות באחרים, לאפשרות לשמוע מוזיקה, לשמוע טלויזיה. דברים שכל אדם רואה כמובן מאליו. אנשים לא מעריכים כמה זה חשוב לשמוע. גם בחיים האישיים וגם בחיים המשפחתיים. זה ממש החזיר אותי לחיים".

 הרופא המנתח: "תוך חודש הגיע אלי עם בקבוק יין"

ד"ר דניאל ציק, סגן מנהל מחלקת אף אוזן גרון וניתוחי ראש צוואר במרכז הרפואי תל-אביב (איכילוב) שניתח את יעקובי מסביר כי "בדרך כלל עושים ניתוח שתל שבלול לילדים שנולדו עם לקות שמיעה שמגיעה לכמעט חירשות מוחלטת. בשנים האחרונות עושים את הניתוח הזה גם במבוגרים, כאשר הניתוח מועיל יותר לאנשים שרכשו בעבר שפה ואיבדו את השמיעה בשלב מאוחר יותר".

 על השיקום המהיר של יעקובי אומר ד"ר ציק, "אצל אדם רגיל התהליך לוקח כחודש וחצי והנאה גמורה מהמכשיר מושגת אחרי שלושה חודשים. במקרה של אילן, הוא הגיע אלי תוך חודש עם בקבוק יין ואמר 'בוא נשתה לחיים, אני שומע'. הוא אדם שהגיע לניתוח בזמן ומהר ורצה להשתקם ולשמוע".

לכתבה המקורית לחצו כאן