סיפור המאבק הסתיים בהצלחה- מירה התקבלה לרפואת שיניים!

השתלבות אנשים עם מוגבלות בקהילה – הזכות של כולנו
נובמבר 11, 2009
סגור ת'גג, שלא נתחרש
נובמבר 12, 2009
הצג הכל

פעולת הסינגור לקבלתה של מירה לפקולטה לרפואה (במסגרת הפעילות הציבורית של מרכז ההשכלה) קצרה הצלחה. אחרי חודשים
של הסברה אנחנו שמחות לבשר כי המאבק שניהלנו לקבלתה של בחורה כבדת שמיעה נשא פרי והיא התקבלה לפקולטה לרפואת שיניים
אנו רוצים לברך אותה על קבלתה ללימודי רפואת שיניים(בזכות ולא בחסד)! ושמחות על כך שהסנגור ופעילותינו לקידום השוויון בתנאי הקבלה ובהשכלה נשאו פרי ותוצאה חיובית. אין לנו ספק שהיא תעשה חיל בלימודיה ותהיה לרופאה מצויינת, חברתית ואנושית לזולת. ישר כוח!

לחצו על הקישור כדי לקרוא את המכתב שניסח המכון לקידום החרש כדי לעזור למירה להתקבל ללימודים

הפעילות השוטפת של הסנגור המקצועי והחברתי להעלאת המודעות ולקידום הנגישות והשוויון בהשכלה ממשיכה. קיימת חשיבות בתהליך החינוכי וההסברתי שעוברים המוסדות האקדמיים בנושא שוויון ההזדמנויות לסטודנטים חרשים וכבדי שמיעה במטרה להסיר מחסומים לא רלוונטיים בדרך לשוויון חברתי.

להלן המקרה של סטודנטית (השם והפרטים שמורים במערכת) אשר פנתה אלינו לפני כחודשיים בבקשה לסייע לה בנושא דחייתה על ידי האקדמיה, למרות שנתוניה עומדים בתנאי הקבלה של הפקולטה לרפואת שיניים.

פרטים מזהים הוסרו מתוך כבוד לפרטיות

לכבוד,

דיקן ביה"ס לרפואת שיניים

הנידון: אי קבלתה של הסטודנטית לרפואת שיניים

שלום רב,

המכון לקידום החרש בישראל הינו עמותה של אנשי מקצוע בתחום החרשות, הפועל בשיתוף פעולה מקצועי עם המוסד לביטוח לאומי- אגף השיקום הממונה על סל הנגישות והתמיכה לסטודנטים, ומשמש כגוף מקצועי בנושא החרשות למוסד ביטוח הלאומי ולמוסדות הלימוד האקדמיים/על תיכוניים בארץ.

מטרת ותפיסת התוכנית: קידום למען יישום מדיניות של שוויון הזדמנויות ברמה הציבורית, הטמעת תפיסת הנגישות ברמה העקרונית -שההשכלה הגבוהה תהיה נגישה עבור סטודנטים אלו באופן שוויוני, ככל שניתן.

אני פונה* אליכם כרכזת שוויון ונגישות בהשכלה מטעם המכון לקידום החרש בעקבות פנייתה של מירה(שם בדוי). מירה עצמה סטודנטית מצוינת ורצינית עם יכולות מרשימות ובעלת ציונים גבוהים בלימודי הרוקחות אותם היא מסיימת השנה (שנה א') באוני' העברית. היא בעלת ציון גבוה בפסיכומטרי- 720 ומחזיקה בידה ממוצע של 119 נק' בתעודת בגרות. יש לציין זאת לזכותה של מירה במיוחד לאור העובדה שמירה היא מהחברה הערבית והעברית הינה שפה משנית עבורה. בנוסף, להבדיל מסטודנט שומע, מירה, כסטודנטית כבדת שמיעה, אינה יכולה לקלוט את השפה בערוץ השמיעתי (תהליך רכישת השפה- מיועד, מעצם טבעו, לאנשים שומעים). לאחרונה מירה ניסתה להתקבל ללימודי רפואת שיניים ונדחתה. החלטה זו תמוהה ביותר לאור כישוריה, ציוניה והעמידה בכל תנאי הקבלה הנדרשים לקבלה לחוג.

מירה עברה את בחינות הקבלה שנערכו ביוני במסגרת החלטתה ללמוד רפואת שיניים. לפי תיאורה היא נשאלה שאלות שאינן רלוונטיות ואינן מתייחסות ליכולותיה.

להלן הדוגמאות לשאלות שמירה נתנה: איך תסתדרי בלימודים?(למרות שסיימה בציונים גבוהים את השנה באוני'), למה בחרת במקצוע הדורש תקשורת עם פציינטים? ועוד שאלות בסגנון זה. כלומר ההתייחסות למגבלה של מירה הסירה את הזכות של מירה להישאל שאלות ענייניות ככל הסטודנטים- היא לא נשאלה שאלה אחת הנוגעת לידיעותיה ולתחום כישוריה. נראה כי התייחסות מסוג זה למגבלה שלה היוותה מכשול, בבחינת ל"חסום שור בדישו", עבורה במהלך הראיונות והציגה אותה כאדם פחות יכולות. תפיסה זו היא ארכאית ושגויה מהיסוד- אין לשפוט אדם כבד שמיעה על פי הסטנדרטים ומונחי השמיעה של עולם השמיעה, אלא על פי יכולותיו וכישוריו.

מצב השמיעה אינו מעיד על יכולותיו הקוגניטיביות והתפקודיות של האדם וחשוב שלא יהוו מחסום לידיעותיו

חשוב לציין כי בחברה המערבית ואף בישראל, לאור חוק השוויון, תפיסה ארכאית זו השתנתה ופינתה מקומה לתפיסת זכויות אדם באשר הוא. קיימת הבנה שהמערכת הלימודית אינה מותאמת והיא מיועדת מעצם טבעה לסטודנטים שומעים ולא לקבוצות מיעוטים שונים, ביניהן קבוצת החרשים וכבדי השמיעה. לסטודנטים חרשים וכבדי שמיעה אפיונים הספציפיים להם, ולפיכך הם זכאים לתנאים נגישים כולל התייחסות שווה ליכולותיהם, ל"רמפה", על מנת שיוכלו למצות יכולותיהם הקוגניטיביות ולבטאן ללא מכשולים ומחסומים שאינם רלוונטיים אליהם במרחב האקדמי.

למען הסר ספק, הקושי בשמיעה אינו פוגע במהות התפקוד או הלמידה, ולכן היחס והשאלות שנשאלו בראיון אינן ענייניות או הולמות. יותר מכך, שלילת הלימודים והבדלנות עקב מגבלה מהווה אפליה חמורה ואף עלולה לפגוע בחופש העיסוק לה זכאי האדם בהתאם לחוק השוויון בתחום ההשכלה והתעסוקה.

לסיום, קיימת התקדמות משמעותית בהכרת יכולותיהם של אנשים חרשים וכבדי שמיעה להצליח בתחומים שונים.

ונוסף על כך, קיימים היום אמצעי הנגשה שמסייעים לסטודנטים חרשים וכבדי שמיעה לקבל הזדמנות שווה, כשאר הסטודנטים, ללמוד ואף לסיים את הלימודים בהצלחה. בזכות פעילותנו, לומדים בכל מוסדות הלימוד האקדמיים והעל תיכוניים בארץ, סטודנטים חרשים וכבדי שמיעה בכל מגוון המקצועות ואף במקצועות הרפואים והפארארפואיים. לדוגמא- השנה סיים סטודנט בעל ירידה חמורה בשמיעה את לימודי הרפואה באוניברסיטת ת"א, לפני שנה סיימה סטודנטית כבדת שמיעה, את לימודי הרפואה באוניברסיטה שלכם – האוניברסיטה העברית, ולאחרונה אף עברה סטאז' במיון ביה"ח מאיר, סטודנטית הלומדת בלימודי תואר שני בתחום הפסיכולוגיה, וישנן עוד דוגמאות רבות לסטודנטים חרשים וכבדי שמיעה שהצליחו בלימודים.

מירה היא בין הסטודנטים שהוכיחה יכולת ללמוד ולהצליח, היא למדה בחוג לרוקחות על ידי אמצעי הנגשה מותאמים על מנת שתוכל למצות את יכולותיה ועל כך יעידו ציוניה הגבוהים. בנוסף מירה היא דוגמא לרצינות ומוטיבציה יוצאות דופן, מה שמסייע בידה להשלים ולחפות על הפערים עקב הקשיים במרחב אקדמי שאינו נגיש במלואו. היא מוכיחה הלכה למעשה כי "אין דבר העומד בפני הרצון"! ועל כך היא ראויה לכל הערכה.

אודה לכם אם תיאותו לשקול מחדש את ההחלטה ואת בקשתה של מירה ללמוד רפואת שיניים, ולאפשר לה ליישם את הפוטנציאל הלימודי האדיר שקיים בה.

נשמח ללוות ולסייע גם לכם בייעוץ ובמתן מידע וידע בנושא התאמות ונגישות במהלך הלימודים, על מנת לתת למירה הזדמנות שווה להוכיח את עצמה, כפי שעשו זאת רבים לפניה, ויעשו רבים אחריה.

בתודה ובברכה,

ננה בר

רכזת מרכז שוויון ונגישות בהשכלה

 

* פנייה זו בכתב נעשתה לאחר שניסיוננו לפנות לוועדה ולתת מידע והסברים טלפונית נחסם ונענה בשלילה.

העתקים:

פרופסור אסתי שהמי- דיקן הסטודנטים

מיכל טבקמן, רכזת נגישות

אורית זולברג- מנהלת תחום השכלה ותעסוקה, המכון לקידום החרש

הסטודנטית מירה