מהיום: כתוביות סמויות בשידור חי לכבדי שמיעה
מאי 18, 2009
דו שיח של חירשים
מאי 25, 2009
הצג הכל

במסגרת סיפור החודש בחלק "מספרי הסיפורים" של האתר, סיפור נפלא של אילנה סבן על... איך היא הפכה למספרת סיפורים?

"...ישבתי על הכיסא בודד בחדר מרובע,נרגשת,מבועתת קצת, מולי ישבה קשת של אנשים שחלקם מוכרים לי וחלקים זרים, הם מסתכלים עלי בעין בוחנת, מודדים אותי בשאלות כמו במה את עוסקת? למה בחרת לבוא? ומה את אוהבת לספר? "

יום שלישי 12.6.2001,מקום: מתנ"ס רמת השקמה,ר"ג.

 

ישבתי על הכיסא בודד בחדר מרובע,נרגשת,מבועתת קצת, מולי ישבה קשת של אנשים שחלקם מוכרים לי וחלקים זרים, הם מסתכלים עלי בעין בודקת, מודדים אותי בשאלות כמו במה את עוסקת? למה בחרת לבוא? ומה את אוהבת לספר?

זה היה ראיון לקורס מספרי סיפורים חרשים וכבדי שמיעה בשפת סימנים מטעם המכון לקידום החרש, מיזם ראשוני מסוגו בארץ. כבר שנודע לי לראשונה על הקורס הזה מיד נרשמתי וציפיתי בכיליון עיניים לראיון .

נשאלה שאלה מאד חשובה :למה אני אוהבת לספר?

כל אחד אוהב לדבר, לספר, לפטפט, לנדב פיסת רכילות, לצרוח או להביע דעה , זו הזכות הכי טבעית מיום ביאתו לעולם.

אבל בין "סתם" לקשקש ועד לספר לפני קהל, על במה בעיגול אור בוהק, ישנו הבדל גדול. לכן, נשלחנו לסדנה ייעודית למספרי סיפורים, שבה למדנו איך לספר, מהם יסודות סיפור טוב, עמידה מול קהל, עבודה עם מתורגמן ועוד ועוד.

לא צריך דיפלומה כדי לעלות על הבמה לספר, די אם יש לך את האהבה לספר סיפורים ואומץ לעמוד מול קהלים. אבל הסדנה עזרה לי לפתח סגנון וביטחון עצמי על הבמה.

אני מאד אוהבת לספר, מי שמכיר אותי יודע שאיני פטפטנית, ומסתפקת במשפטים תמציתיים בלבד. אך לספר סיפורים, בשבילי זו חוויה נהדרת שאיני מוכנה להחמיץ, בשום מחיר ובשום מקום. אני יכולה לעמוד על במה ולספר בלי סוף!

כשאני מספרת, אני רואה את הצופים בוהים בי, כי אני משתמשת בשפת סימנים, הבעות פנים ושפת גוף. הדיבוב מן המתורגמן הופך להיות משני, ברקע. החשיפה הזו לאדם חרש ומסמן, היא חזיון חדש מבחינת הצופים. עיניהם מרוכזות, צמאות. הבעות הפנים שלהם משתנות בהתאם לרוח הסיפור. ואני? אני עם פרפרים בבטן, דפיקות לב מהתרגשות וזיעה בגבי. אני חשה אדרנלין זורם בדמי וחשק לספר עוד ועוד.

איזו הרגשה נהדרת…

 

דרך הסיפורים, אני מצליחה להעביר מסרים תרבותיים מקהילת החרשים, כמו אגדות ילדים (שאהובות על ילדים ומבוגרים כאחד), עם מוטיבים שונים מהמקובל. לדוגמא, כיפה אדומה שולחת מסרון (SMS) לסבתא, שתבוא אליה עם מרק עוף. או אדם וחוה שאחרי הנגיסה בפרי עץ-הדעת, מגלים שהיו חירשים קודם לכן ושאלוהים יודע לדבר בשפת סימנים.

ככל שאני ממשיכה לספר וממשיכה להופיע בפני קהלים שונים ומגוונים, במקומות קטנים וגדולים, אני אוגרת חוויות מרתקות. כך נוצרים סיפורים חדשים.

אין סוף לסיפורים שבדרך!