אביזרי העזר הכלולים בסל התקשורת (פריט נלווה לשיקום חרשים)
מרץ 3, 2009
עובדים בעירבון מוגבל
מרץ 3, 2009
הצג הכל

ברצוני להודות למכון לקידום החרש ובפרט לגב' אורית זולברג ולגב' ננה בר על המפעל ההומני הגדול והחשוב שלכם.

שמי זהר שפירא ואני סטודנטית באו"פ בשנה האחרונה ללימודי. הגעתי אליכם לפני כחצי שנה לאחר שהתעוררו קשיים ממשיים בקורסים לקולנוע בהם בחלק מהשיעור תוך הקרנת קטעי סרטים השיעור מועבר בחושך דבר שמאוד הקשה עלי כעל כבדת שמיעה הקוראת פנים ושפתיים לעקוב אחרי רצף של השיעור והבנת החומר. עקב הקשיים שהתעוררו פניתי לראשונה לגורמים באוניברסיטה על מנת למצוא פתרון לבעיה ושם הפנו אותי למכון לקידום החרש.

כשהגעתי למכון לקידום החרש לפגישה עם הגב' אורית זולברג האחראית על מערך הסטודנטים היא עדכנה אותי בזכויות רבות שיש לסטודנטים כבדי שמיעה בביטוח הלאומי שבכלל לא הייתי מודעת אליהם כמו מימון לימודים, מכשיר פ.מ., שרותי קלדנות ועוד. בהמלצתה של גב' זולברג פניתי מיד לביטוח הלאומי ולאחר בדיקות שהביטוח הלאומי ערך הודיעו לי שאינני זכאית להטבות אלו שמגיעות לסטודנטים כבדי השמיעה.

בעקבות סירובו של הביטוח הלאומי חזרתי לגב' זולברג ועידכנתי אותה בתשובתו של הביטוח הלאומי. התגובה של הגב' זולברג היתה מידית והגב' ננה בר פנתה לביטוח הלאומי לבירור סיבת הסירוב. התגובה המידית של גב' אורית זולברג והמכתב הענייני של גב' ננה בר הביאו לתוצאות מדהימות של הכרת הביטוח הלאומי בי כזכאית להטבות אשר מגיעות לכל סטודנט כבד שמיעה העומד בקריטריונים כמו שלי. אני מוכרחה לציין שלאורך כל הדרך הגב' אורית זולברג התיחסה אלי בצורה אישית מאוד, כמו גם לכל שאלה ובעיה שהתעוררה היא נתנה את מלוא תשומת הלב בצורה לבבית ורצינית ביותר.

נכון להיום לאחר שבסיום תיכון לאור המגבלות הפיסיות לא יכולתי לדמיין את עצמי לומדת במסגרת אקדמית, לאחר שהסביבה הקרובה והרחוקה ובתוכם גם מכון הדסה בירושלים אמרו במפורש שאני יכולה ללמוד כל דבר שאני רוצה אך לא במסגרת אקדמאית, אני שמחה להיות בשלבים האחרונים של הלימודים ובזכות המכון לקידום החרש ובפרט הגב' אורית זולברג להתמודד עם הקשיים של הקורסים לקולנוע בדרך של הכרה בקשיים אלה ותמיכה מאסיבית מגורמים נכבדים כמו המכון לקידום החרש והביטוח הלאומי.

הייתי רוצה שהמקרה שלי יפורסם ברבים על מנת להגיע לכמה שיותר אנשים במצבי בכל קשת של גילאים ובכך לעודד ולחזק אותם ביכולתם להיות אזרחים מועילים גם בקרב החוגים האקדמאיים.

בתודה והערכה רבה

זהר שפירא

 

  מכתב ששלח המכון לקידום החרש לביטוח לאומי

לכבוד
עו"ש  אסתר עמיר –
ביטוח  לאומי
ראשל"צ

הנידון- בקשת  זכאות לשיקום  עבור  זוהר  ז'נט שפירא

אני כותבת  מכתב  זה  בעקבות  פנייתה  של  זוהר  ז'נט  שפירא  אליך. זוהר  היא  אישה  כבדת  שמיעה. לאחרונה  היא  פנתה אליכם  בבקשה  לאשר  לה  מערכת  תמיכה  במהלך  לימודיה  ונדחתה  על ידכם.

סירובכם  תמוה  בעיני  ואני  מבקשת  לשקול  מחדש  ובחיוב  את  החלטתכם.

זוהר  למדה  בבית הספר  תיכון  במגמה  מקצועית- שרטוט. בסיום  הלימודים  עבדה  כשרטטת  במשך  שבע שנים. מכיוון  שלימודיה  התבססו  על  השכלה  תיכונית  היא  מצאה  את  עצמה  בתחתית  הסולם  המקצועי  והכלכלי, וללא  אפשרות  לקידום  מקצועי ולהתפתחות  הן  אישית-מקצועית  והן  כלכלית.

לדבריה  בגלל  שהיא  לא  יכלה להתפרנס  מעבודתה  כשרטטת, ובזמנו  לא  היו  קיימות  מערכות  תמיכה, כולל  זו  של  הביטוח  הלאומי, האפשרות  הלימודית- האקדמית  לא  הייתה  רלוונטית  בעיניה. צריך לזכור  שהיא  התחנכה  במסגרות חינוך  "רגילות", היינו  בשילוב  אינדיווידואלי, ובסביבה  ומשפחה  שומעות  שלא  היה  להן  שום  ידע  בנושא  החירשות  או  קשר עם  אנשים מהתחום. ומכאן  נוצרו  אצל  זוהר  חסכים  של  ידע  ולא  היתה  לה  שום  גישה  לידע  ומודעות  לצרכיה  וזכויותיה. לגורמים  אלו  יש  השפעה  מכרעת  וישירה.

ההשפעה  באה ליד  ביטוי בהערכה  עצמית  ורמת  ציפיות  נמוכות. דבר  שסלל  את  דרכה  של  זוהר  מבלי  להיחשף  לאפשרויות  הרבות  העומדות  היום  בפני  אנשים  חירשים  וכבדי  שמיעה, וזאת מתוקף  התפיסה שתפסה  את  האדם  החירש  וכבד  השמיעה  כמי  שאינו  מסוגל  להיות  שותף  מלא  בתהליך  קבלת  ההחלטות. וכתוצאה מכך  ההתפתחות  הרגשית -מנטאלית- לימודית  היא  מאוד  דינאמית  ובלתי  צפויה  מראש.

בעקבות  מצבה  הכלכלי  היא  חיפשה  עבודה שתוכל  להתפרנס  ממנה  מבלי  להיות  נטל  על  המדינה, היא  נכנסה  לתחום  הקוסמטיקה  במטרה  לפתוח  עסק  עצמאי. פה  ראוי  לציין  שזהר  מדווחת כי  היא  בחרה  במקצוע  זה  כי ידעה  שהוא  אינו  כרוך  בתקשורת.

בשנת  2005  זוהר  נאלצה  לסגור  את  העסק  בעקבות קשיים  כלכליים.

עם  סגירת  העסק  זוהר  הגיעה  לצומת  משמעותית  בחייה, בה  היא  בחנה  לראשונה  את  מצבה  בצורה  מושכלת  ולראשונה  בחייה  היא  עשתה  צעד  מכונן  ומעצים. במקביל להכרה  ביכולתה  ללמוד  באקדמיה  היא  התוודעה  להתעוררות  ולשינוי החברתיים, שאחד  מביטוייה  המובהקים  הוא הלגיטימציה  והכרה  בזכותם  של  אנשים  כבדי  שמיעה  וחירשים  ללמוד  באקדמיה ולהתקדם  ככולם.

לאור  זאת  גמלה  בהחלטה  לפנות  ללימודים  אקדמיים. היא  בחרה  באוניברסיטה  הפתוחה  מאותו  שיקול  "הישרדותי"  שבעטיו  היא  בחרה  בתחום  הקוסמטיקה – מקום  לימודים  שמצריך  במידה  פחותה  יחסית  תקשורת  מילולית. וזאת  מבלי להיות  מודעת  לקיומן  של  אותן  מערכות תמיכה.

בעצם  הבחירה  לפנות ללימודים  הגבוהים  ולא  להמשיך  לוותר  זוהר  גילתה  בגרות, עצמאות  ואחריות  בקבלת  החלטות.

השלב האקדמי הוא שלב מהותי בתהליך ההתפתחות המקצועית והאינטלקטואלית  של  האדם, על  אחת  כמה  וכמה  במקרה של זוהר  אשר  נתקלת  בחברה בלתי  נגישה הן  מבחינה תעסוקתית  והן  חברתית. הפערים  גדלים  במיוחד  לאור  המצב  הכלכלי  אשר  מדגיש  ומעמיק  את  הפערים  בין  החזקים  למוחלשים. בין  בעלי  אמצעים  לחסרי  אמצעים. התחרות  המטורפת  והקשיים  להשתלב  בשוק  העבודה  הולכים  וגדלים. לא  מזמן  פורסמה  כתבה  ב"הארץ"  בה  ציינו  כי  רף  הדרישות  במשק  עלה  בצורה  ניכרת.

לאור  כל  האמור  לעיל  אני  מבקשת  לאפשר  לה  למצות  את  יכולותיה  על מנת  שתוכל לממש  את  עצמאותה  ואת  האופציות  העומדות לרשותו  של  אדם  בעל  תואר  אקדמאי. בדרך  זו  זוהר  תוכל  להגביר  את  סיכוייה  להשתלב  בהצלחה  ובאופן עצמאי  בשוק  העבודה  הדינאמי  והתובעני, במיוחד  כאישה  כבדת  שמיעה המתמודדת  מול  מתחרים  שומעים.

על מנת  שהיא  תשתלב  בהצלחה  בשוק  העבודה  חשוב  שהיא  תצא עם נקודת פתיחה  "שווה  יותר"  המיתרגמת  לתואר  אקדמאי. לכן  מתוקף  תפיסת  "האפליה המתקנת"  יש  לאפשר  לה  ללמוד  בתנאים  המותאמים  לכבד  שמיעה (לפי  האודיוגרמה  שמיעתה  של  זוהר  מוגדרת  כבינונית  עד  חמורה  מה  שמשפיע  באופן ישיר  על  קליטת  החומר)  הנמצא  בסיטואציות  כיתתיות  בהן  החומר  מועבר  באמצעות  הערוץ  השמיעתי.

לראשונה  בחייה  היא עשתה  בחירה  מושכלת, ולכן  היא  זכאית לנגישות ולתמיכה מלאה כדי  שתוכל לממש  את  היכולות  שלה ולהגיע  להישגים  גבוהים  יותר בתחום  האקדמי והמקצועי. 

העתקים:

הגב' ברוריה  סלפון, מנהלת  אגף השיקום –  י-ם
הגב' נחה  גולדוסר, מנהלת מח' שיקום – רמלה
הגב' אסתר  לוי, מנהלת מח' שיקום – ראשל"צ
זוהר  ז'נט  שפירא

בברכה,
ננה  בר

רכזת  תמיכה  לסטודנטים