והרי החדשות, בתרגום צמוד
פברואר 22, 2009
איפה מגילת זכויות החולה החרש ?
פברואר 22, 2009
הצג הכל

אחרי 35 ימים קשים ולא פשוטים לכלל האנשים בעורף ובחזית, אני מקווה שתקופת הלחימה בצפון הסתיימה. ועכשיו, קצת אחרי שוך המתח, האזעקות, הנפילות, הפגיעות והאבידות בנפש, הייתי רוצה להעלות מספר התלבטויות, שמעסיקות אותי נוכח מצב שבו מדי שנייה נוצר מידע חדש ומעודכן, אבל אנחנו, האנשים החרשים, כמו משתרכים מאחור ומוצאים את עצמנו מחוץ לאחדות ולאחווה של החברה הישראלית.

מקובל להגיד "שהעיתון של אתמול כבר לא עדכני". בחודש האחרון, החדשות של לפני שעה כבר לא היו אקטואליות. בתוך הכאוס הזה, אני תוהה איפה אנחנו ניצבים?

בשיאם של ימי המתח, נולדה יוזמה של אנשי עסקים להעלות לאוויר ערוץ חדשותי מונגש לאנשים חרשים וכבדי שמיעה, תחת הכותרת "יוצאים מהבועה". הערוץ הזה פעל בשעות 20.00-24.00 אך ורק במסגרת שידורי הלוויין YES. המדובר היה בארבע שעות מונגשות של שידורי ערוץ 2, אשר שודרו בערוץ 422 של הלוויין.

בניגוד לכותרת "יוצאים מהבועה", אני בחרתי לקרוא לרצועת השידור הזו בשם "בועת 422".  והסיבה לכך פשוטה: מאז ומתמיד אני מסנגרת על הקהילה שלו מול אנשים שומעים, שחושבים וטוענים כי קהילת החרשים היא קבוצה "סגורה", המבדלת את עצמה מהחברה ובוחרת לאמץ אופי שבטי. "בועה" – זהו, לדעתי, השם שמתאר ומנציח את הגטו הזה. ואילו "422" הוא מספר הערוץ של הלוויין והשם שהחרשים עצמם נתנו לשעות השידור הללו. אימוץ מספר הערוץ אומר, שרק מי שקנה את שירותי YES זכה להיות מחובר לחדשות ולאירועים, לפחות לשעות אחדות מדי יום. מי שאין לו YES – לא מחובר לחדשות.

אני חושבת שכעת, נוכח תהליכי הלמידה והפקת הלקחים של כולם ממצב המלחמה, זה גם הזמן שאנו נציף את התהיות והמחשבות שלנו, כדי להפיק את הלקחים שלנו.

האם נכון הדבר, שאנו, חברי קהילת החרשים וכבדי השמיעה, בוחרים לבדל את עצמנו מהחברה הישראלית, שבה אנו חיים?

מהי המשמעות החוקתית של הנגשה חלקית של חדשות במסגרת ערוץ שידורים נפרד, נוכח קיומו של חוק ההקלות לחרש משנת 1992?

האם שידור התרגום בערוץ נפרד "פוטר" את ערוצים 1, 2 ו-10 מקיום החוק, המחייב אותם להנגיש אחוז מסוים מכלל התוכניות שהם משדרים?

מדוע מהלך כה חשוב ומשמעותי, שהפך בעצם לפלטפורמה תקשורתית של כל הקהילה, נעשה בחיפזון ומבלי לערב את כל הנוגעים, דוגמת ארגוני החרשים וכבדי השמיעה, נציגי הממסד  והחשובים ביותר: נציגי האוכלוסייה עצמה, שייצגו בצורה הטובה ביותר את הצרכים שלהם?

מהו המנגנון, הקובע את הרמה המקצועית של שירותי התרגום בערוץ כזה? כולנו יודעים, שמשימת תרגום החדשות היא קשה ומורכבת, ואינה מתאימה למי שזה עתה סיים לימודי תרגום,  לבנות צעירות בשירות לאומי או חיילות שיודעות שפת סימנים. מעבר למשימת התרגום, יש לשים לב גם לפילוח אוכלוסיית היעד בישראל, הכוללת עולים חדשים, קשישים, מבוגרים ועוד, וחשוב להתאים אנשי מקצוע, שיוכלו לעמוד במשימת התרגום באופן מקצועי ראוי.

הנגשה והזכות להנגשה נובעים מזכותם המלאה של אנשים חרשים להתעדכן במתרחש ולהיות מעורבים ומעורים בחברה כולה. הנגשה איננה נובעת מההנחה שאנשים חרשים הם "מסכנים", שצריך "לדאוג" להם.

יוזמת השידורים המונגשים הייתה יוזמה ברוכה, אבל נשאלת השאלה האם אנחנו באמת רוצים להיסגר בבועה מבודדת של ערוץ נפרד, מתוך תחושה של "מוקצים מחמת מיאוס" או שאנחנו מעדיפים להצטרף אל הכלל וליהנות ביחד עם החברה השומעת מהנגשה מלאה של התכניות באותם ערוצים שהציבור צופה בהם.

לדעתי, אם כבר קיים רצון "טוב" להירתם לנושא ולספק לאוכלוסיית החרשים וכבדי שמיעה הזדמנות ויכולת להתעדכן בצורה שוטפת בחדשות השוטפות, יש לפעול למימושה דרך הערוצים הקיימים (1, 2 ו-10). לשם כך, מוטל עלינו להקים פורום רחב, שידון בנושא ויגבש צעדי מימוש הולמים. בפורום כזה צריכים להשתתף כל הגורמים הרלוונטיים, החל מארגוני החרשים, דרך נציגי הממסד ועד נציגי האוכלוסייה עצמה.