האם בעיית שמיעה היא באמת מגבלה?
פברואר 26, 2009
ואיך תסתדר? (או – ללמוד לשמוע מחדש)
פברואר 26, 2009
הצג הכל

בשבוע האחרון הייתי באילת, במסגרת קורס צלילה מתקדם הקרוי "טכני". מדובר בקורס צלילה מסובך, שעיקרו שהייה מתחת למים בעומקים גדולים ולמשך פרקי זמן ארוכים מהמקובל בצלילה ספורטיבית "רגילה".

חשיפה לא זהירה של צולל לאוויר הנינשם מתחת לפני המים עלולה להיות מסוכנת. היא מובילה במקרה הטוב לשיכרון מעמקים ובמקרים גרועים יותר, למחלה הקרויה דקומפרסיה, או עווית האמודאים. בעוד שאת הצוללים הספורטיביים מדריכים כיצד להימנע מן התופעה ע"י שהיה לפרקי זמן מוגבלים מתחת למים ולקיחת מקדמי בטיחות גדולים, הצולל הטכני משתמש בחישובי צלילה מדויקים, אשר קובעים מלכתחילה את פרקי הזמן שבהם הוא ישהה בעומקים מסוימים, את קצב צריכת האוויר שלו ועוד פרמטרים מרובים.

ומה עניין שמיטה להר סיני? מדוע אני מספר לכם את זה באתר המוקדש לחרשים וכבדי שמיעה? מכיוון שדווקא כאן, במהלך קורס הצלילה הטכנית, "זכיתי" להתנסות פעם נוספת, פנים אל פנים בבעיה חוזרת ונשנית אצל כל כבד שמיעה או חרש: הקושי שבלמידה.

 

כבדי השמיעה והחרשים שביניכם וודאי מכירים את זה. ההחמצה מתחילה בדברים הקטנים. משפט שנופל פה, מילה שנשמטת שם, טקסט שהובן שלא כהלכה. הדברים מתחברים לנו קצת אחרת ופתאום אנחנו מגיעים למצב שלמרות שאנחנו בטוחים שהבנו כל מה שנאמר, אנחנו נמצאים לחלוטין בתחילת הדרך.

 

אני נזכר בחיוך בשיעורי המתימטיקה שלי בתיכון, אז הייתי מחמיץ לפעמים משפטים, נוסחאות והוכחות והייתי יושב בבית וממציא אותם מחדש לעצמי, ומרגיש כמו איזה מתמטיקאי יווני חשוב שהמציא את חוקי המשולש (אאוריקה!).

 

אבל כאן, בקורס הצלילה הטכנית, החוקים קצת השתנו. מה שלמדת היום, תבצע מחר. אם לא למדת את זה נכון היום, לא בטוח שתצא בריא ושלם מהצלילה של מחר. כן, הבאתי לתשומת ליבו של המדריך את העובדה שאני כבד שמיעה והוא אמר לי "אל תדאג, נסתדר". אבל אני דאגתי, דאגתי מאד, במיוחד כשהמדריך התחיל להעיר לי שאני לא מקשיב.

 

בטח לא מקשיב. שילמתי כל כך הרבה כסף והקדשתי כל כך הרבה מאמץ לקורס הזה, בשביל לא להקשיב. מדהים באיזו מהירות וקלות קופצת הטענה הזו כשמדברים על כבדי שמיעה.

 

אז לקחתי אותו לשיחה בצד, הושבתי אותו על מדשאה בצל העצים והסברתי לו את המצב במלואו. את ההחמצה של המילים. את העייפות בסוף יום של צלילות שגורמת לריכוז שלי לרדת וליכולת ההבנה שלי לרדת גם כן. הוא הבין וגם אני הבנתי: חשוב לדבר על דברים, להסביר את המצב המיוחד שבו אנחנו נמצאים כדי לקבל את היחס המגיע לנו. יש לנו זכות לקבל נקודת פתיחה שווה, לזו של הציבור השומע.

 

המשך הקורס היווה שינוי מרענן. כבר באותו הערב שיחרר המדריך את שאר התלמידים מוקדם וישב איתי לצורך חיזוק החומר שעות נוספות. למחרת עשינו שיעור כיתתי בשעות הבוקר ואת הצלילות, דחינו לשעות הצהרים, כדי לאפשר לי להתרכז בחומר המועבר כשאני ערני.

 

הופתעתי לשוחח עם כבדי שמיעה רבים בתקופה האחרונה, שהגישה שלהם היא "לא לעשות גלים". אני רוצה לשאול אתכם שאלה: ממה אתם מפחדים? למה לא לעמוד על זכויותיכם? למה לא לקבל את המגיע לכם? בדרכי נועם, בשיתוף והסברה, בהגברת המודעות לשונות שלכם ולצרכים המיוחדים לכם.

 

לדעתי, כשהמדריך הזה ייתקל בצולל כבד שמיעה או חרש, הוא כבר ידע מה לעשות ואיך להתנהג. אני רוצה להאמין שבכך שמחלתי על כבודי ושיתפתי אותו בבעיותיי, פתחתי חלון הזדמנויות לחרשים וכבדי שמיעה צוללים אחרים.

 

בתקופה הקרובה מתארגן מהלך חדש במכון לקידום החרש, אשר יקרב את החרשים וכבדי השמיעה לעולם הצלילה. במסגרת היצע השירותים שאנו מספקים לכם, החרשים וכבדי השמיעה, יצרנו קשר עם מספר בתי ספר לצלילה ספורטיבית. אנו מתעתדים לפתוח קורס צלילה ייחודי לחרשים וכבדי שמיעה, אשר ישים דגש על הנגשה ותרגום לשפת סימנים לאלו הזקוקים לכך ויאפשר לכם ליצור מסגרת חברתית בעלת הווי משותף – של עולם הצלילה.

 

בעקבותיו ובמקביל לו תוקם קבוצת צוללים חרשים וכבדי שמיעה שתתארגן אחת לתקופה לצלילות משותפות באילת, בים התיכון ובסיני.

 

אני (כמארגן הפעילות הזו) אשמח לשמוע מכם, הגולשים, אשר מעוניינים להרשם לקורס צלילה, או להצטרף לקבוצת הצוללים (במקרה שיש בידיכם תעודת צלילה בתוקף).

 

אנא צרו עימנו קשר.