מכירת הכרטיסים לאירוע החם של החורף החלה
ינואר 26, 2011
נשים מובילות שינוי
ינואר 31, 2011
הצג הכל

אחוז החרשים וכבדי השמיעה במגזר הערבי הוא מהגבוהים בארץ. לאחרונה הל המכון לקידום החרש לפעול באיזור למען הנשים הערביות החירשות. ארבע מהן שסיימו קורס העצמה מדברות על החברה שלא קיבלה אותן לאורך השנים, התסכול והשעמום ועל הרצון להינשא (אבל אם אפשר לגבר כמוהן)

כאחוז מתושבי היישוב עין מאהל  בגליל התחתון הוא חירש או כבד שמיעה.פי שמונה מהממוצע הארצי.בכלל במגזר הערבי שיעור החירשים באוכלוסייה הוא בין 2 ל-8 לכל אלף תושבים .רוב כבדי השמיעה הוא תוצאה של נישואים קרובים במגזר . לאור נרחבות התופעה החל לפני כעשר שנים המכון לקידום החרש לפעול בתוך החברה הערבית מותך מטרה להעלות את המודעות לנושא ,ליצור שינוי בתפיסת השומעים ולשלב ולקדם את החירשים בחברה.

אחד הפרויקטים שהוא מקדם הוא קורס העצמה לנשים חירשות : "נשים מובילות שינוי" .בשבוע שעבר הסתיים ה קורס הראשון בן 20 מפגשים .השתתפו בו 26 נשים ערביות חירשות או כבדות שמיעה מנצרת , עין מאהל ,סחנין וכפר מנדא. 

מודעות אפסית לזכויות

שלוש גישות מנחות בימינו את ההתייחסות לחירשות . הראשונה רואה בה בעיה רפואית שצריך לתקן בעזרת שתלים,קלינאי תקשורת ומכשירי שמיעה. התפיסה השנייה היא התפיסה התפקודית אשר בוחנת את האדם ואת התפקוד השמיעתי והדיבורי שלו . הגישה השלישית היא הגישה החברתית ,לפיה החירשות אינה בעיה,החברה צריכה להסתגל לחירש וכי קהילת החירשים היא קהילה בעלת תרבות ושפה משלה . רכזת הקורס רוז עמאר ,מסבירה: "החרשות הללו לא בהכרח סותרות אחת את השנייה ולעיתים הן משלימות ,אבל על מנת להיות חברה שיווניות עלינו לקבל את האדם החירש עם התפיסות שלו".

בכניסה למתנ"ס בעין מאהל יושבות אהלה ופאטם . הן מפטפטות בינן לבין עצמן בשפת הסימנים ומצחקקות ממש כמו שתי צעירות בתחילת שנות העשרים לחייהן . רוז עמאר מתרגמת לבנות ת השאלות ומתרגמת את התשובות בחזרה .

עמאר: " העבודה בחברה הערבית מצריכה הרבה שיתוף פעולה של המשפחות והגורמים השונים בחברה. כשהתחלנו לגבש את הקורס ,פנינו אל לשכות הרווחה בנצרת ובעין מאהל .הסתבר שרק שמונה בנות היו רושמות בהן כחרשות . דרכן הגענו אל האחרות .העבודה שרובן לא היו רשומות בשירותי הרווחה רק מראה עד כמה לא מודעים במגזר לזכויותיהם של החירשים, ועד הכמה הקורס הזה היה באמת נחוץ לאותן הנשים. 

התנכרות חברתית

איסרא סאלח היא כבדת שמיעה בת 22 מנצרת .היא איבדה את שמיעתה כשהייתה בכיתה ז' . "מאז שהשמיעה שלי ירדה,התחלתי להרגיש בודדה .נכנסתי אל תוך עצמי והסתגרתי . לא יכולתי לסבול אף אחד,וחשבתי שאני ואחי הקטן שהתחרש בגיל שנה וחצי היחידים בעולם שלא שומעים .כך איבדתי לאט לאט את כל החברים שלי ".

מי שגילה את בעייתה של סאלח היה מחנך הכיתה. "המורה שם לב לכך ואמר להורים שלי . הם לקחו אותי לבדיקת שמיעה ,ובבית החולים גילו שהשמיעה שלי הולכת ונחלשת,אבל לא ידעו מה הסיבה".

איך השפיע עלייך ההתחרשות ההדרגתית?

סאלח: "משנת 2005 אני כמעט ולא יוצאת מהבית . לא ראיתי אף אחד. ממש הסתגרתי בתוך הבית.

כשהתחיל הקורס,הבנתי שיש הרבה אנשים כמוני ופגשתי חברות חדשות .בקורס עצמו למדנו על זכויותינו כחירשות ,על זכויותינו כבני אדם . אני גם יודעת עכשיו שאני יכולה ללמוד ושמגיעה לי תמיכה בלימודים. אני רוצה ללמוד ספרות ואחר כך לעבוד בזה.

למה הסתגרת?

סאלח: "הייתי מתעצבנת כשאנשים שאלו אותי על המכשיר באוזן .הרבה פעמים לא הייתי שמה כלל את המכשיר ואם הייתי שמה אותו הייתי מסתירה אותו עם השיער. היום אני כבר לא מתביישת בזה,כי ראיתי שאני בעצם לא לבד".

והיום המצב יותר טוב?

"המצב טוב יותר,אבל עדיין החברה לא ממש מקבלת אותי .לפעמים כשאני אומרת לאנשים שאני לא מבינה ,אז במקום להסביר שוב ולאט הם אומרים לי 'לא צריך' . וזה קורה הרבה". 

פאטם אבו ארני ,בת 21 מנצרת היא חירשת מלידה. "אחותי הבכורה היא גם כן חירשת ,אבל יש לי עוד שלוש אחיות שומעות ושלושתן זמרות. גדלתי כמו כל ילדה,למדתי בבית הספר. אמא שלי והאחיות שלי מלוות אותי לכל מקום ".

פאטם עברה ניתוח להשתלת שתל קוכליארי . השתל הוא אמצעי אלקטרוני הנותן תחושת שמיעה באמצעות גירוי חשמלי לסיבי עצב השמע .גירוי זה מספק מידע שמיעתי רחב הנחוץ ולזיהוי קולות דיבורו בכך משפר את היכולת התקשורתית של המושתל .

אבו ארני: "הניתוח שיפר את השמיעה שלי , אבל אני לא מדברת טוב .הקורס עזר לי לשפר את הביטחון העצמי. הבנתי שאני יכולה ללמוד ולעבוד . היה נחמד לפגוש עוד בנות כמוני במקום לשבת בבית ולהשתעמם".

האלה אבו ליל מעין מאהל בת 21 היא כבדת שמיעה מלידה. "הקורס מאוד עזר לי ומאוד תמך בי.למדתי לראשונה גם את שפת הסימנים ,ואני רוצה להמשיך וללמוד עוד ועוד .גם אבו ליל מעידה על התנכרות של החברה כלפיה,ככבדת שמיעה. "החברה ממש לא מקבלת אותי וזה מאוד קשה". 

אין די מתרגמים

אז מסתבר שהטכנולוגיה עוזרת מאוד לחירשים. כל הבנות נעזרות בטלפונים סלולריים מתקדמים. 

"אנחנו יכולות לשלוח מסרונים ומאז שנכנסו מכשירי הדור השלישי אז יש גם שיחות וידיאו .יש גם אתר באינטרנט המנגיש שירותים לחירשים. אדם חירש נכנס לאתר ויכול לקבוע דרכו תור לרופא."

אבל על אף האמצעים הטכנולוגיים הן נתקלות בקושי לתקשר עם האוכלוסייה המבוגרת . התקשורת תמיד נעשית באמצעות מתורגמן שהוא בן משפחה. הבנות מעידות ,כי את מרבית הימים הן מעבירות בבית מול המחשב ומול הטלוויזיה בציפייה בלתי פוסקת של טלנובלות וסדרות ערביות וטורקיות.

רכזת הקורס רוז עמאר: "שפת הסימנים שונה מעט ממדינה למדינה ולפעמים גם בן אזורים באותה מדינה. שפת הסימנים בנצרת אינה בדיוק אותה שפה בתל אביב".

על תכני הקורס אומרת עמאר : "הבנות לא ידעו מהן זכויותיהן .משרד הרווחה נותן מענק תקשורת לחירשים בצורת החזר של 90 אחוז מעלות הרכישה. זה יכול להיות מכשיר שמיעה ,מחשב נייד, גלאי בכי או כל דבר אחר והן לא ניצלו את זה. הן גם לא ידעו שמגיעות להן שעות תרגום על מנת להנגיש להן את הסביבה . תחשוב כמה קשה לאדם כזה ללכת אל הרופא או אל הבנק. הבעיה  היא שאין מספיק מתרגמים ולכן מי שעוזר להן הם בני המשפחה. 

מעדיפות בן זוג חירש

נורה אבו אחמד ,בת 19 מנצרת היא חירשת מלידה,אך בניגוד לחברותיה היא למדה קריאת שפתיים. "הקורס נתן לי הרבה ידע. רוב האנשים לא מזהים שאני חירשת , כי אני מדברת וכשאמא שלי אומרת לאנשים שיש לי בעיות בשמיעה הם אומרים שלא רואים עליי . כקוראת שפתיים אני מבינה אנשים שמדברים ברור ,אבל אני מתקשה להבין מישמדבר מהר או לא ברור".

אבו אחמד מתכננת ללמוד הוראה, אלא שהלימודים יידחו לאחר חתונתה ." אני מתחתנת עם גבר מאום אל פאחם .הוא בעצמו חירש ,ואני אעבור לגור שם אז אני גם אלמד בקרוב ".

כשעולה השאלה מה מצב הגברים בחייהן ,כולן מלבד אבו אחמד המאורסת טוענות, כי אינן מעוניינות להתחתן בשלב זה אלא ללמוד באוניברסיטה או לעבוד, על אף שאף אחת מהן לא באמת ניסתה להתקבל למקום עבודה כלשהו.

תרצו להינשא לגבר שומע?

בתחילה אומרות שלושתן כי לא משנה להן אם הגבר יהיה שומע או כבד שמיעה ,אך מיד עולים החששות אל פני השטח ,והן משנות את דעתן. סאלח:"לגבר שומע יהיה מאוד לא קל לקבל אותי ,כמו שלאחים שליח זה לא פשוט". 

אבו ארני: אני חושבת שכדאי לי להתחתן עם אדם חירש. הזוגיות מתבססת על תקשורת ואם אין תקשורת טובה זו בעיה. לדוגמא, אם הוא ידבר בטלפון ייתכן שאני אחשוד בו,אז עדיף אדם כמוני". 

ומה בנוגע לילדים? אין חשש שהם ייוולדו חירשים? 

אבו אחמד: "הארוס שלי ואני ממשפחות שונות , ולכן רוב הסיכויים שיהיו לנו ילדים שומעים , אבל ייתכן שנכדים או הנינים שלנו ייצאו חירשים".

אבו ארני: "אם הילד יצא חירש ,אני אגיד תודה אל . אני אוהב את הילד שלי בכל מקרה . אני רואה איך אחותי מתקשה עם הילדים שלה שהם שומעים ,זה לא קל". 

ידע הוא כוח

המכון לקידום החירש הינו עמותה של אנשי מקצוע שומעים,חירשים וכבדי שמיעה שהוקמה בשנת 1993 במטרה ליצור שינוי בחברה ובתפיסותיה כלפי האנשים החירשים וכבדי השמיעה ,ולקדם את זכות השוויון של האנשים החירשים וכבדי השמיעה בחברה הישראלית . לשם כך העמותה יוזמת ,מפתחת ומיישמת תוכניות בתחומי החינוך, התעסוקה והפנאי, לרווחת האנשים החירשים וכבדי השמיעה בארץ . חזון העמותה הוא חברה שוויונית ומונגשת ,שבה יזכו האנשים החירשים וכבדי השמיעה לחיים עצמאיים, יצרניים ותורמים ,כאזרחים שווים בחברה הישראלית .

העמותה מפתחת ומטמיעה תוכניות המספקות ידע ומידע נגיש ,ומקנה לים וסטרטגיות עבור אוכלוסיית האנשיפם החירשים וכבדי השמיעה.

כתב: יואב עציון
צילומים: שרון צור

ידיעות העמק (21.1.2011)