איזו שפה את מדברת ?
פברואר 22, 2009
מסע אל ה"חיבור"
פברואר 22, 2009
הצג הכל

מאז שהייתי ילדה תמיד שנאתי את חג הפסח. אצלנו, ליל הסדר היה נערך בחדר האוכל הקיבוצי ולא אהבתי את ההתכנסות ההמונית מסביב לשולחנות החג, את הקריאה בהגדת הפסח ואת תחושת הלבד שהתעצמה יותר עם הישיבה ליד שולחן החג הקיבוצי.

כל השנים אימי, אישה גדולה מהחיים, הייתה יושבת לידי ומתרגמת לי את הקריאה בהגדה ואת כל השירים שלפעמים פשוט רציתי לרדת למטה ולשחק עד שיגיע זמן המרק עם הקניידלעך.

זכור לי גם חיפוש האפיקומן שאף פעם לא הצלחתי למצוא, כי אף פעם לא הבנתי שהכריזו ברמקול על תחילת התחרות. הייתי מזדנבת אחרי כל הילדים שאצו-רצו וקראו בקולי קולות ועד היום עולות בי תחושות חמוצות כשאני רואה את הילדים מחפשים, מוצאים ומאושרים.

בערב החג הקיבוצי תמיד מצאתי את עצמי מופיעה בהרבה קטעי ריקוד או הצגות שהיו שזורים לאורך קריאת ההגדה  ואני זוכרת את עצמי רוצה להופיע עוד ועוד. כעת במבט לאחור אני חושבת שהרצון שלי להיות על הבמה הוא בעצם רצון עז של ילדה חרשת קטנה להיות בעניינים ולא ללכת לאיבוד סביב שולחן החג ההמוני.

כשהגיעו עשרת המכות, הייתי מוסיפה עוד כמה מכות קטנות סודיות שבהן רציתי "לענות" את השומעים בזמן הזה, כמו שהמצרים עינו את היהודים בזמן ההוא….

והיום, אחרי שנים, כשאני כבר אימא בעצמי, מצאתי את עצמי נלחמת על הזכות לחגוג את חג הפסח דווקא בקיבוץ, בקיבוץ שבו גדלתי! ואתם בטח שואלים את עצמכם  – למה?

כי את יציאת מצריים הפרטית שלי אני עושה דרך חוויה מתקנת, דרך ההנאה של ילדיי מערב שבו כולם מסובין יחד, מפנימים את ערכי החג בקריאה משותפת ובשולחן שאני יושבת בו עם משפחתי אנו קוראים את ההגדה בשפת סימנים, כלומר אני ובעלי מסמנים לעצמנו את קטעי ההגדה ושאר המסובין שאתנו לוטשים עיניים. חלקם מגחכים וחלקם מנסים לסמן, כבר כמה וכמה שנים טובות…

ומבחינתי, גולת הכותרת של הערב הזה הוא הרגע שבו אני עולה על הבמה, כאישה בוגרת ולא כילדה קטנה שרוצה להיות בקדמת הבמה על מנת לא להרגיש לבד, ושרה בשפת סימנים את השיר "אחד מי יודע".

תחושת הניצחון הפרטית שלי מתעצמת כאשר ילדיי עולים איתי לבמה, נעם הגדולה שרה ומלווה אותי במיקרופון ואהד עומד לידי, יד אחת אוחזת בשרוול החולצה שלי ויד שניה מסמנת בביישנות מה, את "אלוהינו אלוהינו שבשמיים ובארץ…" וכשאני רואה מהבמה את כל האנשים (שלוש מאות איש) יושבים/עומדים שרים ומסמנים יחד איתי!