מתנה עם תרומה – "עורכים לחג"
ספטמבר 5, 2010
המכון לקידום החרש השתתף באירועי "בית פתוח" של בנק הפועלים
ספטמבר 6, 2010
הצג הכל

האם אתרים ציבוריים ונותני שירות יחויבו בהנגשת עמודי אינטרנט לפי תקני ה-W3C?

דיון שהתקיים בוועדת משנה לוועדת הרווחה של הכנסת, עשוי להוביל לחיוב אתרים ציבוריים וספקי שירות לפעול בהתאם להנחיות הנגישות של ארגון התקינה הבינלאומי.

הארגון פירסם בעבר את התקנים HTML ו-XML, מתוך מטרה ליצירת אחידות ברשת, ולהביא למצב שבו דפדפנים שונים יציגו תוכן באופן דומה.

את הדיון הנחה ראש הוועדה, ח"כ אילן גילאון (מרצ), והוא נולד בעקבות פנייה של נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות. בדיון השתתפו נציגים מהנציבות ומאיגוד האינטרנט הישראלי.

עקב חוסר הסכמה בין הצדדים על גבולות האכיפה של החוק, יתקיים בשבועות הקרובים דיון חוזר ביוזמת השר הממונה על שיפור השירות לציבור, מיכאל איתן, שבמסגרתו ינסו הנציגים השונים להגיע לנוסח מוסכם.

אחד מהקריטריונים שעליהם דנו המשתתפים היה צירוף כתוביות לכל אתר שעליו חלה חובת העמידה בתקנים. לפי הערכות שפרסמה הנציבות, מהלך שכזה עשוי לקחת שעת עבודה לסרטון בן עשר דקות.

כמו כן, דובר על יצירת חלופה למנגנון הקפצ'ה, שדורש מהגולש להקליד צירוף של אותיות ומספרים על-מנת לוודא שלא מדובר ברובוט. הנציבות מבקשת להוסיף למנגנון הקיים מנגנון מבוסס קול, שלדבריה משמש אתרים כמו גוגל ויאהו בארבע שנותיו בשוק.

עוד נדונו האפשרות של ניווט מלא באתר באמצעות מקלדת, עבור גולשים שאינם יכולים להשתמש בעכבר, והאפשרות לעצור תכנים משתנים כמו חדשות המתחלפות במהירות, פרסומות ונתוני בורסה, באמצעות כפתור. לטובת בעלי המוגבלויות, המליצו בנציבות שלא לסמן הוראות תפעול על מידע חושי בלבד כגון צבע ומיקום, אלא באמצעות מקשים שיוכלו להיקרא בהתקנים מיוחדים, כמו כוכביות.

קריטריונים נוספים הם הגדרה של שפת העמוד, דבר שיאפשר עבודה תקינה של קוראי המסך על-ידי זיהוי השפה שבה כתוב האתר, והצמדה של טקסט חלופי לכל תמונה שיפרט מה רואים בה.

לפי ההערכות שהוצגו קודם לדיון, עלות ההנגשה של אתר קיים נעה בין 10% ל-40% מעלות פיתוח האתר המקורי. כמו כן, ההערכות הן כי פיתוח של אתר נגיש חדש עולה כ-5% יותר מפיתוח אתר שאינו נגיש. הדיון התקיים על רקע מחלוקת בין נציבות שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות לאיגוד האינטרנט הישראלי.

בעוד הנציבות דורשת החלה של הקריטריונים ואכיפתם על "אתרים המספקים שירותים ומידע הניתן במסגרת השירות לציבור", איגוד האינטרנט מעוניין להחיל את החובה רק על אתרי רשויות ואתרים של שירותים חיוניים.

הנציבות ביקרה את העמדה הנגדית, בטענה שדרישת האיגוד "פוגעת משמעותית בזכויותיהם של אנשים עם מוגבלויות, שכן זכותם של אנשים עם מוגבלות לצרוך גם שירותים שאינם 'חיוניים'. אנשים עם מוגבלות צורכים שירותים ככל האדם למעשה רוב השירותים שאנשים עם מוגבלות צורכים קשורים להיותם בני אדם ולא למוגבלותם".

מהצד השני, הטענה היא שדרישת הנציבות נתונה לפרשנות: האם הספרית שמפרסמת שעות פתיחה ברשת מספקת בעצם שירות ציבורי ועליה להיות כפופה לנהלים? לפי העמדה שנקטו נציגי איגוד האינטרנט הישראלי, החוק צריך לחול על אתרים ציבוריים ואתרי גופים בעלי מספר גדול של לקוחות.

לדברי הנציבות, הפעילות בתחום הנגישות באינטרנט קיימת בישראל מזה כשמונה שנים, ואולם "כמות האתרים הנגישים בישראל היום אינה עולה על 100 אתרים – זאת מול עשרות אלפי אתרים המספקים שירותים לכלל הציבור שאינם נגישים. הניסיון מלמד שהחקיקה שבפתח הינה הגורם המכריע בקבלת החלטה בדבר הנגשת אתרים".

במסגרת ההליך, מוצעת האפשרות להעניק פטור לאתרים קטנים על מנת להקל על עסקים קטנים, כאשר הסף שנקבע לייצוג גודלם של אתרים אלה הוא 30 עמודים, אולם בנציבות מודים כי כמות העמודים באתר היא עניין דינמי ושאין מדובר בסדר גודל מדויק.

התפרסם ב"נגישות ישראל"