יש טור אישי חדש
דצמבר 10, 2009
המכון לקידום החרש מאחל לכולם חג חנוכה שמח
דצמבר 11, 2009
הצג הכל

יש איזושהי מהות מהפכנית בעצם היותך סטודנטית. יותר משאת באוניברסיטה את "עושה" אוניברסיטה. את בונה "אקדמיה אוטונומית" לצד האקדמיה המהווה כלי להעצמה עצמית ולשינוי חברתי. חשיבותה של האקדמיה שקולה לחשיבות ה"קרוא וכתוב", ולה השפעה מכרעת על חייך הן מבחינה חברתית והן פוליטית.

טור ראשון בסדרה: הקשר בין החינוך להשכלה ותעסוקה

אחת הסוגיות הקשות עמה מתמודדת (או לא מתמודדת) החברה הישראלית כיום היא המדיניות הכלכלית המייצרת פערים שהולכים ומעמיקים. לכן, נוצר אי שוויון בין מגזרים שונים, בין מעמדות, בין יישובים ובכל מישורי החיים. הנפגעות העיקריות של התפוררות הרשת החברתית הן אוכלוסיות השוליים המוחלשות – מזרחיים ולאומים אחרים, נשים, אנשים מסביבות סוציו אקונומיות נמוכות, עובדי שכר ודורשי עבודה, ילדים ונוער במערכת החינוך וקבוצות מיעוט כמו אוכלוסיית החירשים וכבדי שמיעה בישראל.

התשובה החלקית לפערים החברתיים נמצאת בחינוך ובאקדמיה – בשינוי העמדות ואכיפת חוקי השוויון והנגישות ויתר התשובה תבוא מהכלכלה החברתית. על מנת ללמוד ולגבש חשיבה וראייה ביקורתית המניעה לאקטיביזם ולקידום מטרות ציבוריות, עלינו לבנות "אקדמיה אוטונומית" שבאמצעותה נפרק מנגנונים המנציחים את הפערים.

למרות שלעיתים האקדמיה היא ממסד המשרת את האידיאולוגיה של ההגמוניה השולטת, האקדמיה מעצם קיומה במרחב הציבורי עדיין לא ויתרה על הפוטנציאל המבטיח שלה- שינויים תפיסתיים ושינוי המצב החברתי.

יש גידול ניכר ומשמעותי במספר סטודנטים חרשים וכבדי שמיעה באקדמיה וזאת הודות לשינויים הגלובליים והתודעתיים הן בקרב העמותות הפועלות והן בקרב אנשי הקהילה, אך ההשפעה המהותית נושבת בעיקר ממהפכת זכויות האדם.

השינוי ההתפתחותי התבטא ביישום הפרדיגמות החדשות של הספרות התיאורטית העוסקת בתחום החרשות והשפה. ספרות זו ניתצה מיתוסים ותפיסות שהיו מקובלים בעבר. במקביל לשינוי התפיסתי בעולם ולאור המחקרים והתיאורטיקנים של אוני' גלודייט הוקם המכון לקידום החרש, במטרה לייצר בסיס מהותי בהשכלה. מאז ועד היום מרכז ההשכלה של המכון פועל לקידום המודעות לנגישות כזכות ולא כחסד, ולשוויון זכויות בהשכלה ועד תעסוקה.

במסגרת הפעילות רבת השנים של המכון, שונו אסטרטגיות והשנה אנו שמים לעצמנו מטרות נוספות על מנת להאיץ את השינוי החברתי/תפיסתי ולהסיר עוד מחסומים לא רלוונטיים בדרך לשוויון חברתי.

נכונה עבודה רבה מאחר ואנו נוכחים מול תמונת מצב לא מעודדת. אחוז המועסקים החרשים בשוק העבודה הוא נמוך לאין שיעור יחסית, הן ברמה המקצועית והן ברמת היוקרה וההשפעה ואפשרויות הקידום מצומצמות וכוח ההשפעה של הסטאטוס קטן.

קושי נוסף בהקשר של הפערים בתעסוקה מתגלם במנגנוני יצירת הערך המתקיימים בבית הספר, שהם דומים לאופן שבו נוצרים ערכים כלכליים ובתור כאלה הם יכולים לחול רק על חלק זעום מהילדים. זהו סולם תחרותי של יצירת ערך שנלקח ממטבחו של השוק הכלכלי-חופשי: למעשה בית הספר מקיים מנגנון מסועף של "יצירת ערכים" שכולם נאלצים להסתגל אליו. כאמור בית הספר מממש היטב את ייעודו החברתי: הוא מסייע ליצירתו של דימוי עצמי וחברתי נמוך אצל מרבית התלמידים ובכך מעודד את ההשלמה עם חיים עתידיים המתאימים לחלוקת העבודה בחברה. כך במקום שיהיה מנוף לרפורמה, משמר בית הספר את יחסי הכוח החברתיים ומשעתק את הסדר הקיים.

בתוך המשוואה הזו קיימת גם התייחסות לקבוצת הילדים החרשים וכבדי השמיעה במערכת החינוך – החל במתודיקות הוראה לא מותאמות, היעדר תוכנית ללימודי לשון של שפת הסימנים ודו לשוניות, שלילת התרבות, רמות חומרי הלימוד הנמוכות יחסית כתוצאה מציפיות נמוכות והסללה, מחסור רציני באנשים חרשים וכבדי שמיעה בעלי תפקידי מפתח משפיעים ותכני לימוד המשמרים את המצב הקיים.

מעגל הדיכוי מייצר פערים בין קבוצת הילדים ונוער חרשים וכבדי שמיעה לבין קבוצת השומעים, ולדבר יש השלכה על סיכויי המעבר להשכלה. הגישה להשכלה פעמים רבות חסומה לאנשים שרוצים לבחור לפי נטיות ליבם וכישוריהם.

אחת הדוגמאות המובהקות לקשיים בגישה להשכלה היא הבחינה הפסיכומטרית – בחינה שאינה נגישה מבחינות רבות לאוכלוסיות תרבותיות ולשוניות. אי ההתאמה של הבחינה הזו מבחינת השיקוף האמיתי של היכולות, מחריפה כשזה מגיע לאוכלוסיית החרשים וכבדי השמיעה- הבחינה בודקת מדדים שחלק ניכר מהם רלוונטיים רק לאנשים ששומעים מהיום הראשון לחייהם.

בנוסף לאפליה השיטתית במערכת החינוך, מתווסף עוד מכשול בדרך לאקדמיה- הדרת רגליהם של החרשים מהאקדמיה היא החלשה נוספת של אוכלוסייה מוחלשת ממילא, שכן בנקודות רבות בחיים החרשים וכבדי השמיעה נמצאים בעמדת פתיחה נחותה לעומת שאר האוכלוסייה.

עם הסוגיה הזו הוחלט להתמודד ברמה המערכתית יחד עם הארגון "סטודנט", ועם אגודת הסטודנטים בתל אביב החותרים לייצר סדר יום פוליטי ותקשורתי בנושא הפסיכומטרי, והחלופות לבחינה – הן במבנה והן בתכנים המותאמים. מהלך כזה צפוי להיות ארוך מאוד, ועל כן, כצעד ראשון הוחלט להקל על החרשים וכבדי השמיעה בטווח הקצר, במקביל לקמפיין וללחץ שיוביל שינוי לטווח הארוך: 'סטודנט', המרכז ללימודי פסיכומטרי של אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, ו"המכון לקידום החרש בישראל" יוזמים קורס פסיכומטרי ייעודי לאוכלוסיית החרשים וכבדי השמיעה המבוסס על התאמות לצרכים האמיתיים שלהם. בתקווה שהפיתרון המשולב ינתב את הדרך לשוויון ונגישות בהשכלה ובחברה.

מתוך ההבנה שההשכלה היא המפתח להצלחה ועצמאות בחיי החברה נפעל להרחבת נגישות הגישה להשכלה ולא רק את הנגישות בתוך תחום ההשכלה. פה שוב נכנס הסטודנט שהוא מהפכן- בו טמונה תקוותנו ומקור הכוח. הסטודנט הזה מצטרף לרפורמה מתמשכת שתיצור מערכת של: מחקרים וספרות תיאורטית (בתחום החרשות) שסובלת מדלות ובעוד תחומים שונים, הפצת ידע המבקר את הידע הקיים. זוהי רפורמה המצמיחה מתוכה חברה אוטונומית ודינמית יותר, בעלת ניעות, המתייחסת לעצמה מתוך הגדרה עצמית, הלכה למעשה כמיעוט פוליטי, על מנת שהפרטים בחברה הישראלית יחיו בסביבה המאפשרת את מימוש זכויותיהם כגון בחירות לימודיות לפי נטיות ליבם וכישוריהם.