הזמנה לשולחן עגול – "מודל הצלחה" – צפון
דצמבר 26, 2010
קשיים בבחינה הפסיכומטרית
דצמבר 26, 2010
הצג הכל

פחות מילים מסובכות , יותר התבטאות בכתב : המרכז ארצי לבחינות ולהערכה , בשיתוף באוניברסיטאות , מסיים לגבש בימים אלה רפורמה שתשנה את פניה של הבחינה הפסיכומטרית. כך תיראה הדרך החדשה אל ה-800

למה צעיר שרוצה ללמוד מחשבים באוניברסיטה צריך ללמוד מהו ארכוף (טבעת בצד האוכף)? ולמה חייל משוחרר שחולם ללמוד משפטים צריך להתמצא באלגברה? את השאות האלה שואלים את עצמם מדי שנה המוני צעירים שלומדים לקראת הבחינה הפסיכומטרית. ובכן , בקרוב יהיה , לפחות לחלקם, קצת יותר קל.

אנשי המרכז הארצי לבחינות ולהערכה, בשיתוף עם הוועדה הבין – אוניברסיטאית (המורכבת מנציגי האוניברסיטאות), מסיימים לגבש בימים אלה רפורמה מרחיקת לכת במבנה הבחינה הפסיכומטרית. הרפורמה, שתוצג לציבור בינואר ופרטיה מתפרסמים לראשונה כאן, תצריך שינויים במערך הלימודים לקראת הבחינה. לכן היא לא צפויה להיכנס לתוקף במהלך 2011 לא לאחר מכן. ובכל זאת, כדאי לכל מי שמתכנן לגשת לבחינה הפסיכומטרית בשנים הקרובות להכיר כבר מעכשיו את השינויים הצפויים .

 ציוני הפרקים

הבחינה מורכבת כיום משמונה פרקים בשלושה חלקים :

חשיבה מילולית (המהווה 40% מהציון הסופי) , חשיבה כמותית (40%) ואנגלית (20%) .
אף שלכל חלק ניתן ציון שלו, האוניברסיטאות מתייחסות כיום לציון הכולל בלבד. המצב הזה עומד להשתנות. על פי הרפורמה, שנוצרה ביוזמה ח"כ רונית תירוש (קדימה) האוניברסיטאות יתייחסו גם לציונים הנפרדים: לחלק ההומאני (חשיבה מילולית ואנגלית) ולחלק הריאלי (חשיבה כמותית).

פרופ' פאול פייגין, המשנה לנשיא הטכניון והעומד בראש הוועדה הבין-אוניברסיטאית, הסביר כי הציונים הנפרדים יקלו על המוסדות האקדמיים לאתר את המועמדים המתאימים ביותר לפקולטות השונות. לדבריו, גם הנבחנים ירוויחו מכך: ברגע שידעו שהאוניברסיטאות מתייחסת לציונים בנפרד, כל תלמיד יוכל להתמקד בלימוד החומר בתחום הרלוונטי לפקולטה שאליה הוא מבקש להתקבל. כך למשל, מי שמבקש ללמוד רפואה ישים דגש רב יותר על החלק הריאלי בבחינה בפסיכומטרית.

 פחות מילים נדירות

עבור נבחנים רבים החלק הקשה ביותר בפסיכומטרי הוא הצורך לשנן בעל פה את משמעותן של מילים וביטויים עבריים ולועזים ובהם מילים נדירות שאין בהן שימוש ביומיום. ובכן, מתברר שלא רק הם חשים כך. "כיום הסטודנטים נדרשים ללמד באופן טכני מילים ארוכות ונדירות שרובן אזוטריות", מסביר נשיא הטכניון, פרופ' פרץ לביא. "זהו שינון מיותר". על פי הרפורמה, יצומצם הפרק הבוחן ידע באוצר המילים.

יותר הבעה בכתב

המרצים באוניברסיטאות מדווחים בדאגה כי יכולתם של הסטודנטים להביע את עצמם בכתב ולנסח טיעונים בצורה מנומקת ובהירה, נמוכה ולוקה בחסר. כדי לשנות את המצב הזה יידרשו הנבחנים לכתוב חיבור במסגרת פרקי החשיבה המילולית. החיבור ייבדק על ידי שני מעריכים (ולא עד ידי מעריך בודד או על ידי המחשב כפי שנעשה בשאר חלקי הבחינה).

הציון שיינתן על חיבור יהווה 25% מהציון הכולל בחלק המילולי. "ברגע שיינתן משקל משמעותי לכתיבת חיבור, הקורסים הפסיכומטריים ובית-הספר התיכוניים ישקיעו בטיפוח מיומנויות הכתיבה והניסוח של תלמידיהם", העריך פייגין.

 חלוקת הבונוסים תשתנה

"ישנה ירידה מתמדת במספר הפונים לפקולטות המדעיות. גרוע מכך: יש ירידה גדולה ברמת הידע במדעים של כלל המועמדים" , מתריע לביא. לדבריו, אחת הסיבות לך היא האופן שבו מחלקות כיום האוניברסיטאות בונוסים על ציוני הבגרות.

ציון הקבלה המשוקלל לאוניברסיטאות ולמכללות מורכב מציון הפסיכומטרי (50%) ומהציון המשוקלל של בחינות הבגרות (50%) . על ציוני הבגרות נותנות האוניברסיטאות בונוס: תוספת נקודות, המשתנה מאוניברסיטת לאוניברסיטה, על כל מקצוע שבו נבחנו הסטודנטים ברמה של חמש יחידות לימוד (מקצועות מוגברים).

"היות שהבונוס הניתן על חמש יחידות במדעים אינו גבוהה בהרבה מהבונוס הניתן על מקצועות הומניים, תלמידים רבים מעדיפים שלא להתאמץ – וניגשים לבחינות ברמה של חמש יחידות במקצועות קלים יחסית כמו מחול, אמנות, תקשורת וחקלאות" , מסביר לביא.

הרפורמה אמורה לשנות את המצב הזה : הבונוס הניתן על בגרות במדעים ובמקצועות הליבה (היסטוריה,תנ"ך וספרות) יגדל. במקביל יקטן הבונוס הניתן על מקצועות מוגברים בתחומים הומניים אחרים. כך, מקווים באוניברסיטאות לעודד את התלמידים להתמקד בלימודי המתמטיקה, הפיזיקה והספרות בטווח הקצר ובעתיד למלא את הפקולטות הריקות למדעים ולמדעי הרוח.

לביא מעריך כי השינוי המבנה הבחינה הפסיכומטרית ישפיע גם על הישגי התלמידים במבחנים הבינלאומיים .

תמר טרבלסי חדד (15.12.2010), "ידיעות אחרונות", עמוד 15 – 16