היום הבינלאומי לאנשים עם מוגבלויות – קידום השיוויון בקרב אוכלוסיית חרשים וכבדי שמיעה

מספרי הסיפורים – לוח מופעים
דצמבר 1, 2009
ח"כ ציפי חוטובלי תייצג את המכון לקידום החרש בכנסת במטרה לקדם את נושא השוויון
דצמבר 3, 2009
הצג הכל

המכון לקידום החרש פועל בכנסת לקידום השיוויון והנגישות עבורהאנשים החרשים וכבדי השמיעה- החומר הרצ"ב הועבר לכנסת לדיון שנערך היום במסגרת יום הנכה הבינלאומי. אנו מחכים לתוצאות הדיון.

קידום השיוויון בקרב אוכלוסיית חרשים וכבדי שמיעה

1. תעסוקה :

•אנשים חרשים וכבדי שמיעה אינם זכאים לקצבת נכות בגין אובדן השמיעה והם נסמכים על תעסוקה כמקור פרנסה עיקרי.

•שיעורי התעסוקה של אנשים חרשים וכבדי שמיעה הם נמוכים ביחס לאוכלוסייה ושיעורי האבטלה כפולים. בנוסף כ- 75% מהאנשים החרשים/כבדי השמיעה מועסקים בתת תעסוקה בשל חוסר מודעות מצד המעסיקים וחוסר נכונות להעסיקם בתפקידים ההולמים את כישוריהם.

•יש לקדם את הנושא על מנת לתת הזדמנות שווה לתעסוקה לאוכלוסיה זו ולמיצוי הפוטנציאל האישי.

•יש לקדם את נושא הנגישות והנגשת סביבת העבודה כולל השתלמויות/ ישיבות במקום העבודה על מנת שהאדם החרש/כבד השמיעה יכול להשתלב , להתקדם בהתאם לכישוריו באופן מלא ושווה.

•חוק לרון- הכרה באוכלוסיית החרשים וכבדי השמיעה כקבוצה זכאית לקצבת עידוד בתקופת התעסוקה. לאור הפערים החברתיים ואי השוויון בתחום התעסוקה, והיעדר מענה חקיקתי כגון העדפה מתקנת יש צורך לייצר שינוי מהותי (בהתאם לחוק הנגישות) בקרב האוכלוסייה במטרה לשלבה בתחום התעסוקה.

2. השכלה

•לאנשים חרשים וכבדי שמיעה אין הזדמנות שווה, כפי שיש לשאר האוכלוסיה, ללמוד לתארים מתקדמים (תואר שני ושלישי), והם אינם זכאים לסל נגישות בלימודים, כפי שיש לדוגמא לאנשים עיוורים.

•גם הנגשת הלימודים בתואר הראשון אינה אופטימלית ומקשה על הסטודנט החרש/כבד השמיעה להשתלב במרחב האקדמי.
•המבחן הפסיכומטרי אינו מותאם לצרכיו של הנבחן החרש/כבד השמיעה ואינו מונגש ומגביר את ההדרה של צעירים חרשים וכבדי שמיעה מהעולם האקדמי
•יש להנגיש את המוסדות האקדמיים עבור אנשים חרשים וכבדי שמיעה על מנת לאפשר להם להשתלב ולרכוש השכלה בכל רמות התארים בשווה לשאר האוכלוסייה.

3. מערכת החינוך

•הכרה בשפת סימנים כשפה טבעית לילדים חרשים תהווה בסיס לתוכניות דו לשוניות- שפת סימנים והשפה העברית. שפת האם היא בסיס קריטי לרכישה נוספת של השפה העברית ולהתפתחות נאותה של הילדים עד לגיל רכישת ההשכלה.
•בפועל קיים פער משמעותי מבחינת ההישגים בין קבוצת המיעוט לשאר האוכלוסייה, וזאת
כתוצאה משלילת השפה והיעדר תוכניות מתאימות לילדים חרשים וכבדי שמיעה.
•הקצאה שווה ונגישות בחינוך- הקצאה פירושה, יצירת אלטרנטיבה חינוכית-מתודית לילדים חרשים: מורים חרשים ותוכנית לימודים דו לשונית בסביבה לשונית טבעית.

4. נגישות מוסדות ציבור ומערכות ציבוריות כגון: הבריאות/המשפט

•המערכות הציבוריות בארץ אינן מונגשות לאדם החרש /כבד השמיעה . האדם החרש/כבד השמיעה אינו יכול לקבל שירות מהמערכות הציבוריות, גם אם מדובר בפיקוח נפש.
•המערכות הקריטיות, כמו: מערכת הבריאות ומערכת המשפט, אינן מונגשות והאדם החרש/כבד השמיעה . מערכת הבריאות – אדם חרש/כבד שמיעה המאושפז בבית חולים אינו יכול לקבל את המידע מהרופאים כיום שבתי החולים/קופות החולים אינם נגישים עבורו. רק השבוע ליווינו בעמותה 2 מקרים קשים: האחד של משפחה חרשת שאב המשפחה גסס והשני- קשיש זקן שניסה לשים קץ לחייו , והפסיכיאטר שהוזעק באישון ליל לא יכול היה לתקשר איתו ולבדקו בגלל חוסר נגישות . זהו אינו תפקיד של עמותה אלא של המדינה.מערכת המשפט- אנו מכירים מקרים בהם אנשים חרשים נשפטו למרות שהמשפט נערך ללא תרגום לשפת הסימנים וללא הבנת הנאמר סביבו.
•יש להנגיש את המערכות הציבוריות לאנשים חרשים/כבדי שמיעה על מנת שיזכו לקבל מידע ושירותים ציבוריים כשאר האוכלוסייה.
•בעולם המערבי הנגישות היא פי 3 מאשר בישראל, והיא נעשית על פי צרכיו של האדם ולא על פי סל מוקצב כפי שנעשה בארץ, כמו כן המערכות הציבוריות עצמן מונגשות
•בישראל אדם חרש/כבד שמיעה (ורק אם נולד כך) זכאי בסך הכל לסל נגישות מצומצם מאד של 45 שעות בשנה (לצורך לימודים, בריאות, תעסוקה וכו') בסך הכל.

5. הכרה בשפת הסימנים

שפת הסימנים הינה שפה, ככל השפות המדוברות. זוהי שפתם של האנשים החרשים/כבדיהשמיעה. למרות זאת היא אינה מוכרת כשפה על ידי מערכות החינוך והטיפול. יתירה מזאת, אנשי חינוך וטיפול אינם מאמינים בשפה ומתנגדים לשימוש בה, למרות שמחקרים בעולם הוכיחו כי ילדים שיש להם בסיס של שפת סימנים , כשפה ראשונה, מגיעים להישגים גבוהים יותר, מאשר ילדים שעד גיל רכישת השפה המדוברת אין להם שפה.

•הכרה בשפה תאפשר לילדים חרשים/כבדי שמיעה לתקשר בשפתם ולקבל את הזכות להתשמש בשפה המתאימה להם כבר מינקות כפי שיש לתינוק השומע, כבסיס לתקשורת וכבסיס קוגניטיבי ללמידה.
•יש להכיר בשפת הסימנים במערכת החינוך וליסד תוכניות ומתודות הוראה מותאמות בשפת הסימנים
•אנשים חרשים וכבדי שמיעה שלמדו את מקצוע ההוראה אינם משולבים במערכת החינוך. יש לשלב אנשים חרשים וכבדי שמיעה על מנת שיוכלו להורות בהתאם בשפת הסימנים.

6. תקשורת/טלוויזיה

•מדינת ישראל חוקקה את חוק ההקלות לחרש משנת 2002. חוק זה מחייב את רשתות השידור להנגיש באופן מלא, את השידורים בתוכניות האקטואליה, בתרגום לשפת הסימנים ובכתוביות.
•בפועל אנו עדים לזילות התרגום לשפת הסימנים מבחינת :
-המתורגמנים אינם מקצועיים
-גודל ומיקום הבועה של המתורגמן (הבועה קטנה ושולית).
-סוג התוכניות שנבחרות לתרגום – תוכניות שוליות, כמו גם הטלוויזיה מעדיפה שידורים חוזרים, ותוכניות חוזרות המוקרנות בשעות הקטנות של הלילה.

7. אנשים חרשים וכבדי שמיעה במגזר הערבי

•המצב בחברה הערבית גרוע וחמור עשרת מונים.
•יש לבדוק את המצב ולהקים תוכניות טיפול מתאימות לאוכלוסייה.