נושא מורכב, רגיש ולעיתים אף נפיץ מבחינה מקצועית של טיפול ותהליכי התערבות, כאשר אחד ההיבטים ההופכים מצבים נפשיים, רגשיים ופיזיים אלו למורכבים כל כך – מעבר לשילוב בין הנפש לפיזי – הוא ריבוי הגורמים להפרעות אכילה ודרכי הביטוי השונות בין כל אחת ואחד המתמודדת או מתמודד עם הפרעות נפוצות אלו.
כאשר כבר קיים ידע טיפולי ורפואי נרחב לגבי מהן הסיבות, המדע בתחום ממשיך להתפתח, מחקרים חדשים ממשיכים להתבצע ולהתפרסם מעת לעת, מה שמשפר את ההבנה המקצועית לגבי הפרעות אלו וכפועל יוצא מכך יכול גם לשפר את אפקטיביות ודרכי הטיפול.
נסקור מהם הגורמים להתפתחות הפרעות אכילה וננסה לשפוך אור על המשחק המורכב בין גורמים פיזיים-מטאבוליים, רגשיים, נפשיים, חברתיים-סביבתיים ואף תורשתיים בכל הנוגע להתפרצות של ההפרעה.
גורמים פיזיים
שינויים הורמונליים וחוסר איזון הורמונלי – הנפוצים בגילאי ההתבגרות וגם בגיל הבלות אצל נשים – מעלים את הסיכון להפרעות אכילה, גם דרך פקטורים רגשיים אך בהחלט גם דרך שינוים בתאבון ובדפוסי אכילה. כמו כן, הפרעות מטבוליות שונות עשויות להוות גורם מעודד להתפרצות, למשל הפרעות בתפקוד בלוטת התריס, סוכרת, בעיות במטבוליזם של סוכר ואינסולין וכן הלאה. עוד גורמים פיזיים להפרעות אכילה יכולים להיות:
נטייה תורשתית
היבט זה בגורמים להתפתחות בעיות באכילה אולי פחות ידוע, אך הוא למרות זאת נכון. אינדיבידואלים עם היסטוריה משפחתית של הפרעות אכילה, עשויים להימצא בסיכון יתר לפתח בעצמם הפרעות בשלבים שונים של חייהם.
גורמים נוירו-ביולוגיים
שינויים בכימיה של המוח ובתפקוד נוירוטרנסמיטרים מסוימים, כגון חוסר איזון של סרוטונין ו/או דופמין, יכולים להשפיע על התנהגויות אכילה וגם על היבטים רגשיים ונפשיים סביב דימוי גוף, דיכאון, שליליות ולתרום להתפתחות של הפרעות אכילה.
גורמים רגשיים ונפשיים
הפרעות ועיוותים בדימוי הגוף
לחצים סביבתיים ותקשורתיים לגבי השגת צורת גוף או אידיאל יופי מדומה ולא מציאותי, עשויים בהחלט ליצור לחצים נפשיים ורגשיים רבים ולגרום להפרעה ואף לתפיסת מציאות מעוותת בהקשר לדימוי גוף, מה שמעלה משמעותית את הסיכון והשכיחות של התפרצות הפרעת אכילה כזו או אחרת.
בעיות של פרפקציוניזם ושליטה
הרבה מהמתמודדות עם הפרעות אלו מציגות מאפיינים רגשיים ואישיותיים של פרפקציוניזם, לצד רצון עז להיות בתחושת שליטה על החיים ועל סיטואציות. נטיות כאלו של פרפקציוניזם ו/או צורך בשליטה (נטיות אשר בעצמן מתפתחות לא אחת בעקבות גורמים משפחתיים, סביבתיים, נוירולוגיים ונפשיים אחרים), מגבירות את הסיכון לפתח הפרעת אכילה שמהותה שליטה על מבנה ומשקל הגוף ועל צריכת האוכל – מה שבקלות מחמיר והופך להתנהגות של הגבלת צריכת אוכל או לחלופין בולמוסי אכילה לא נשלטים.
גורמים חברתיים וסביבתיים
במציאות בה אנו חיים היום, עם חשיפה אדירה לרשתות חברתיות, למסרים פרסומיים ושיווקיים, למדיומים שונים במרחב דיגיטלי הולך וגדל, יחד עם חברה שבמובנים רבים הופכת קשוחה, שופטת ומורכבת לניווט, לגורמים סביבתיים וחברתיים יש השפעה לא מבוטלת על התפתחות הפרעות אכילה.
- תחושה של חוסר יכולת לעמוד בסטנדרטים הלא אפשריים והלא מציאותיים של אידיאל היופי המועבר באינספור מדיומים לנערות ונערים – מה שכבר משפיע לרעה גם על ילדים בגילאים צעירים מאוד.
- לחץ חברתי, מהבית או מ"קבוצת השווים" של ילד, מתבגרים וגם מבוגרים, עשוי לעורר לחצים וקשיים רגשיים ונפשיים אשר תורמים בתורם להתפתחות של התופעה.
- טראומות פסיכולוגיות ולחצים סביבתיים – כגון הצקות והתעללות בילדים לגבי משקל ומראה חיצוני, בני משפחה שלוחצים יותר מדי בהקשר למשקל ומראה חיצוני וכיוצא באלו גם מהווים גורמים התורמים להתפתחות תופעות לא רצויות בשלב כלשהו בחיים.
לסיכום: הפרעות אכילה הן ממש לא עניין של כוח רצון, יוהרה או חוסר שליטה בהקשר לאוכל, זה הרבה יותר מורכב מזה ויש מגוון גורמים המעורבים בהפרעות מורכבות ורגישות אלו, לכן גם הטיפול צריך להיות הוליסטי, אמפטי, מכיל, חיובי ומותאם אישית.
