בכוח המידע והמודעות
אפריל 16, 2009
בלונדון, לחרש יותר נוח
אפריל 16, 2009
הצג הכל

עד לא מזמן היו חרשים ו/או כבדי שמיעה תלויים בחסדיהם של  קרובי משפחה או חברים, שהיו בקיאים בשפת הסימנים, כדי שיתווכו בינם לבין העולם השומע. יום העיון "שוויון בתוך השונות" מסמל נקודת מפנה - התמקצעות התרגום לשפת סימנים באקדמיה.

יותר ויותר אנשים, היודעים את השפה, בוחרים ללמוד את תורת התרגום לשפת הסימנים, מתוך רצון ובמטרה לעבוד עם קהילת החרשים ו/או כבדי השמיעה, ולא בגלל שהם חייבים.

אני משתמשת בשירותי תרגום כמעט כל חיי. הן בלימודים, הן בעבודה ובכנסים, בימי עיון ובפגישות קבוצתיות ואף במסיבות של בנותי. התרגום הוא חלק אינטגרלי מחיינו ועל כולנו לעשות שימוש מושכל בשירותים אלו, כדי לתפקד באופן נאות בחיי היום יום.

יום העיון לא היה ממצה את עצמו, אילו הקהילה החרשת לא הייתה שותפה לו ולא הייתה מודעת לרזי מקצוע התרגום. לא די לדעת היטב את השפה: יש צורך להגיע לתובנות משותפות לגבי התרגום, ולהבין כי התרגום אינו משימה קלה.

במהלך התרגום נדרש המתורגמן לקבל החלטות, הנובעות מעולם המושגים והערכים שלו. ולכן, לעולם לא תתורגם אותה הרצאה באופן זהה על ידי שני מתורגמנים שונים. המתורגמן אינו עובד על "טייס אוטומטי", אלא משקיע בתרגום גם את שיקוליו הוא וגם את תפיסתו לגבי הקהל, שמולו הוא עובד. 

המתורגמן הוא שותף פעיל בתקשורת, וחייבים להפנים ולהבין את העובדה, שמתורגמנים מבצעים הליך בחירה במהלך התרגום, ומקבלים החלטות, המשפיעות על תכניהם של כל מילה וכל משפט. לפיכך, מדובר בעבודה קשה, הרחוקה מאוד מתהליך מכני או טכני.

פרופ' גרהם טרנר, מרצה אורח מהחוג לתרגום שפת סימנים באוניברסיטת אדינבורו בסקוטלנד, ערך הקבלה בין המתורגמן לבין שופט במשחק כדורגל. אנשים אומרים שהמשחק טוב, אם איש אינו שם לב לשופט (=המתורגמן). השופטים (=המתורגמנים) הטובים מדברים אמנם עם השחקנים ומנהלים את המשחק באופן פעיל, אבל הם אינם פולשנים. בלעדי השופט הטוב, לא יתקיים משחק טוב.

ואכן, ההשוואה במקומה. נכון, שהמתורגמן אינו בועט בכדור או מבקיע שער, אבל יש לו השפעה על המתרחש במגרש. ובמובן זה הוא משתתף גלוי לעין באינטראקציה, אבל לא משתלט עליה.

שלא כשופטי כדורגל, על המתורגמנים אין פיקוח, ובמובן זה עליהם לגלות אחריות אישית רבה. עליהם לזכור גם, כי לקוחותיהם, הנזקקים לשירותיהם, מודעים לעובדה שאין הרבה מתורגמנים, והם חוששים למתוח ביקורת, כדי לא "לשרוף גשרים".

שני הצדדים – הצרכנים והמתורגמנים – זקוקים לגלות אחריות אישית והדדית, ולהגיע להבנות משותפות, כדי שהתרגום יזכה להתמקצעות מלאה ולסטנדרטים ראויים.