אוניברסיטת חיפה: יש תינוקות שסובלים מ"חירשות זמנית"

שפת הסימנים כשפת אם
מרץ 8, 2009
נשים עם מוגבלות ונשים חרשות
מרץ 8, 2009
הצג הכל

מחקר קליני חדש שנערך בחוג להפרעות בתקשורת באוניברסיטת חיפה הביא לגילוי עולמי: אצל חלק מהתינוקות הנולדים חירשים, יש החלמה מהחירשות, והם אינם זקוקים להתערבות כירורגית מכל סוג שהוא מכיוון שהם יכולים לגדול ולשמוע בצורה נורמאלית.

מחקר קליני חדש שנערך בחוג להפרעות בתקשורת באוניברסיטת חיפה הביא לגילוי עולמי: אצל חלק מהתינוקות הנולדים חירשים, יש החלמה מהחירשות, והם אינם זקוקים להתערבות כירורגית מכל סוג שהוא מכיוון שהם יכולים לגדול ולשמוע בצורה נורמאלית. כיום, רוב התינוקות שמאובחנים כחרשים מופנים לניתוח להכנסת "שתל שבלול" . "לא מעט הורים אמרו לי, 'הילד שומע, אני קורא לו והוא שומע' אבל לא ייחסנו לזה חשיבות כי המכשירים הראו לנו שהילד חירש. מסתבר שלפחות חלק מההורים יודעים טוב יותר מהמכשירים", אמר פרופ' יוסי אטיאס, נוירופיזיולוג ואודיולוג מהחוג להפרעות בתקשורת באוניברסיטת חיפה שגילה את התגלית.
מקור החירשות אצל תינוקות שנולדים ומאובחנים כחרשים יכול לנבוע משתי בעיות. האחת – העדר שערות בחלל האוזן הפנימי שתפקידן להפוך את הגירוי הקולי לפולס חשמלי שיפעיל את עצב השמיעה. השנייה – יש להם את השערות האלה, אולם קיים כשל כלשהו בחיבור בין תאי השערה לעצב, ולכן למרות שהם נולדו עם אוזן פנימית תקינה הם בכל זאת חירשים. עד היום ההתייחסות לשתי קבוצות אלה הייתה זהה – עם רגע האבחון, המליצו הרופאים להורים להכניס את הילדים לניתוח, שבו הוחדרה לאוזן הפנימית אלקטרודה, המחליפה למעשה את תפקיד השערות באוזן הפנימית. לדבריו של פרופ' אטיאס, חשוב להדגיש כי הניתוח הוא פתרון מצוין לתינוקות שלהם חירשות קבועה שאינה משתנה עם הזמן, אלא שכעת מתברר כי אצל חלק מהתינוקות קיים מצב של "חירשות זמנית" – מצב שלא היה ידוע עד כה.
הגילוי, כדרכם של גילויים מהפכניים אחרים, הגיע לגמרי במקרה. משפחה שתינוקה אובחן כסובל מכשל בחיבור בין השערות לעצב הופנתה לפרופ' אטיאס כדי לבחון אפשרות השתלה מוקדמת לתינוק. במסגרת ההערכות המוחיות והשמיעתיות שביצע לתינוק, נמצא שהתגובות המוחיות החלו להראות ניצני תגובה. בדיקות מעקב הראו שניצנים אלו הלכו והתפתחו עד להחלמה מלאה של התפקודים השמיעתיים של התינוק – ובמילים פשוטות יותר, התינוק החל לשמוע בצורה נורמאלית לחלוטין. פרופ' אטיאס, ששייך לצוות המבצע את ניתוחי "שתל השבלול" בבית החולים שניידר, נבר בארכיונים וגילה שקיים סיכוי שלא מדובר במקרה הראשון. "מכיוון שיש הליך שלוקח מספר חודשים, בו שולחים את התינוקות לאבחונים אצל רופאים שונים, קורה שבמהלך הדרך תינוקות שאמורים היו לעבור ניתוח אצלנו לא מגיעים בסופו של דבר. לפעמים ההורים מוותרים מסיבות שלהם, לפעמים הניתוח נערך במקום אחר. התקשרתי להורים וגיליתי עוד שבעה מקרים של תינוקות שאובחנו כחרשים, לא עברו את הניתוח, אבל בסופו של דבר החלו לשמוע", סיפר פרופ' אטיאס.
בשלב זה החל פרופ' אטיאס לבדוק את התינוקות החדשים שהגיעו אליו לאחר שאובחנו כחרשים וגילה עוד חמישה תינוקות שהחלו לשמוע. בתום המחקר הקליני הוא מצא כי קיים "חלון הזדמנויות" של 17 חודשים בהם תינוקות חירשים יכולים להפוך לתינוקות שומעים. "ב-17 החודשים הראשונים לחייו של התינוק אסור לבצע ניתוחים אצל תינוקות שסובלים מכשל בין השערות בחלל האוזן לעצב. ממצאי מחקר זה מעלה את האפשרות שלפחות חלק מהתינוקות עוברים את ההליך הזה לחינם", אמר פרופ' אטיאס.
עוד הוא הוסיף כי חלק מהתינוקות לא יעברו החלמה מלאה אלא רק חלקית אבל כזו שניתן לשקמם באמצעות מכשירי שמיעה חיצוניים בלבד.
כעת עובד פרופ' אטיאס על מחקרים עמוקים יותר כדי להבין את המנגנונים שמתרחשים בתהליך של "חירשות זמנית" אצל תינוקות ולזהות את הגורמים היכולים לנבא מי מהתינוקות יחלים ומי לא.

לכתבה המקורית, לחצו כאן