מידעון ספטמבר 2009


דברי פתיחה – יעל קקון, מנהלת המכון לקידום החרש

בימים אלה אנו פותחים את השנה החדשה המציבה בפנינו אתגרים לא מעטים, כחברה בכלל וכעמותה חברתית בפרט, להתמודד למולם.

מידעון רבעוני זה מוקדש לפתיחת שערי ההשכלה הגבוהה לסטודנטים חרשים וכבדי שמיעה, שנת הלימודים האקדמית העומדת בפתחינו - תש"ע.

חזון המכון לקידום החרש מדבר על יצירת שינוי חברתי, שיאפשר לאנשים חרשים וכבדי שמיעה בישראל חיים של שוויון ועצמאות בחברה נגישה בתחומי החינוך ,השכלה והתעסוקה וכלל תחומי החיים למען שילוב מלא בחברה.

חזון זה, שם בפני הארגון מטרת על להנגיש את מוסדות ההשכלה הגבוהה והעל-תיכונית ולאפשר סביבת לימודים אקדמיים ומקצועיים שווים לכל אדם חרש וכבד שמיעה.

בסקירה שנעשתה לטובת המידעון, נמצא כי מספרם של הסטודנטים החרשים וכבדי השמיעה קפץ באלפי אחוזים מיום התחלת התוכנית ( 1996 ) בה למדו 6 סטודנטים חרשים וכבדי שמיעה ב-3 מוסדות אקדמיים ל- 370 סטודנטים חרשים וכבדי שמיעה הלומדים בלמעלה מ70 מוסדות אקדמיים ברחבי הארץ!!

כמו גם ניתן להתרשם מנתונים חשובים נוספים הנוגעים למספרן המדהים של הסטודנטיות החירשות וכבדות השמיעה הלומדות, שהן 42% מכלל הסטודנטים החרשים וכבדי השמיעה!!

בנוסף, מספר הסטודנטים החרשים וכבדי השמיעה המגיעים מהחברה הערבית, שמספרם במגמת עלייה ועל כך אנו גאים .

פעילויות אלו, בנוסף לתוכניות הנוספות: מודל הצלחה, מיזם תעסוקה, מספרי הסיפורים, מתן שירותי תרגום ותמלול, תוכנית מסירה בחברה הערבית, סדנאות: העשרה/עת משבר/זהות יהודית/צרכנות נבונה ועוד, המתקיימות במכון לקידום החרש מתאפשרות תודות לעבודה מאומצת של צוות המכון לקידום החרש, אשר בזכות האמונה, המסירות ודבקות במטרה השיג הישגים מכובדים לטובת הקהילה של החרשים וכבדי השמיעה!!

ניהול עמותה חברתית מהווה אתגר כמו גם אחריות גדולה כלפי החברה בכלל והאנשים החרשים וכבדי השמיעה בפרט. השנה המכון לקדום החרש עבר תהליך חשוב של דירוג מידות, אשר בחן את מידת הביטחון בהשקעה בארגון, למשקיע החברתי ומתייחס למרכיבי היציבות, אמינות ותכליתיות של הארגון - מלכ"ר, כאשר המידע נגיש לכל .

כדי להגיע לתוצאות דירוג "מידות" - לחצו כאן

אני מזמינה אתכם, ידידי המכון לקדום החרש להיות שותפים בתוכניות המכון, לקחת חלק, להשפיע ולתרום ובכך להיות שותפים להישגים חברתיים ולמפה חברתית שיוויונית לכל.

שנה טובה ומוצלחת!!!

מרכז ההשכלה, נתונים סטטיסטיים (2009). משישה סטודנטים ל 370.

מרכז ההשכלה של המכון לקידום החרש נפתח בשנת 1995, עם שישה סטודנטים חרשים וכבדי שמיעה שנעזרו בשירותיו על מנת להתקבל להשכלה על - תיכונית ולסיים בהצלחה תארים מתקדמים.

נכון להיום (2009) מסייע המרכז ל 370 סטודנטים/יות רשומים. להלן קצת סטטיסטיקה:

48% מהסטודנטים הרשומים הן נשים ו52% הם גברים. גידול משמעותי במספר הסטודנטיות.

75% מכלל הסטודנטים נרשמו למכללות ו25% מהם נרשמו לאוניברסיטאות.

מספר הסטודנטים הערבים באקדמיה גדל. בהתאמה - גדל גם מספר הסטודנטים החרשים/כבדי שמיעה הערבים. כיום יש כבר 6 סטודנטים/ות מהחברה הערבית-חרשת/כבדת השמיעה- אחת מהם לומדת רפואה באוניברסיטה.

רוב הסטודנטים מהפריפריות נוהרים למרכז. מספר הסטודנטים החרשים וכבדי השמיעה הרב ביותר, לומד במכללות ובאוני' הממוקמות במרכז. רמת הנגישות לשירותים במרכז היא אחת הסיבות לריכוז של סטודנטים חרשים כבדי שמיעה באזור גוש דן.

טווח המקצועות הולך ומתרחב עם חלוף השנים; בעבר, עקב תפיסה חברתית וכלכלית מסוימת, נטו סטודנטים חירשים וכבדי שמיעה לבחור מקצועות המזוהים עם "הצווארון הכחול". כיום, טווח הבחירה נע ממקצועות אמנותיים כמו קולנוע, עיצוב ואדריכלות, דרך מקצועות הומאניים דוגמת מדעי החברה וההתנהגות ועד למקצועות כמו משפטים, רפואה ועוד.

פלייר ההשכלה החדש

 

שלום לכם. אנו שמחים להציג בפניכם את הפלייר המעודכן והחדש של מרכז ההשכלה במכון לקידום החרש. בהזדמנות זו אנו רוצים להודות מקרב לב לרובי עגיב (סטודנט) על התנדבותו ועבודתו המצוינת- עיצובו המקצועי היו לחלק מעיצוב נגישות המידע והידע של תכני הפלייר החדש.

לחצו על הקישור על מנת לצפות בפלייר

פועלים בשקיפות

 

הפעילות השוטפת של הסנגור המקצועי והחברתי להעלאת המודעות ולקידום הנגישות והשוויון בהשכלה ממשיכה. קיימת חשיבות בתהליך החינוכי וההסברתי שעוברים המוסדות האקדמיים בנושא שוויון ההזדמנויות לסטודנטים חרשים וכבדי שמיעה במטרה להסיר מחסומים לא רלוונטיים בדרך לשוויון חברתי.

להלן המקרה של סטודנטית (השם והפרטים שמורים במערכת) אשר פנתה אלינו לפני כחודשיים בבקשה לסייע לה בנושא דחייתה על ידי האקדמיה, למרות שנתוניה עומדים בתנאי הקבלה של הפקולטה לרפואת שיניים.

פרטים מזהים הוסרו מתוך כבוד לפרטיות

לכבוד,

דיקן ביה"ס לרפואת שיניים

הנידון: אי קבלתה של הסטודנטית לרפואת שיניים

שלום רב,

המכון לקידום החרש בישראל הינו עמותה של אנשי מקצוע בתחום החרשות, הפועל בשיתוף פעולה מקצועי עם המוסד לביטוח לאומי- אגף השיקום הממונה על סל הנגישות והתמיכה לסטודנטים, ומשמש כגוף מקצועי בנושא החרשות למוסד ביטוח הלאומי ולמוסדות הלימוד האקדמיים/על תיכוניים בארץ.

מטרת ותפיסת התוכנית: קידום למען יישום מדיניות של שוויון הזדמנויות ברמה הציבורית, הטמעת תפיסת הנגישות ברמה העקרונית -שההשכלה הגבוהה תהיה נגישה עבור סטודנטים אלו באופן שוויוני, ככל שניתן.

אני פונה* אליכם כרכזת שוויון ונגישות בהשכלה מטעם המכון לקידום החרש בעקבות פנייתה של מירה(שם בדוי). מירה עצמה סטודנטית מצוינת ורצינית עם יכולות מרשימות ובעלת ציונים גבוהים בלימודי הרוקחות אותם היא מסיימת השנה (שנה א') באוני' העברית. היא בעלת ציון גבוה בפסיכומטרי- 720 ומחזיקה בידה ממוצע של 119 נק' בתעודת בגרות. יש לציין זאת לזכותה של מירה במיוחד לאור העובדה שמירה היא מהחברה הערבית והעברית הינה שפה משנית עבורה. בנוסף, להבדיל מסטודנט שומע, מירה, כסטודנטית כבדת שמיעה, אינה יכולה לקלוט את השפה בערוץ השמיעתי (תהליך רכישת השפה- מיועד, מעצם טבעו, לאנשים שומעים). לאחרונה מירה ניסתה להתקבל ללימודי רפואת שיניים ונדחתה. החלטה זו תמוהה ביותר לאור כישוריה, ציוניה והעמידה בכל תנאי הקבלה הנדרשים לקבלה לחוג.

מירה עברה את בחינות הקבלה שנערכו ביוני במסגרת החלטתה ללמוד רפואת שיניים. לפי תיאורה היא נשאלה שאלות שאינן רלוונטיות ואינן מתייחסות ליכולותיה.

להלן הדוגמאות לשאלות שמירה נתנה: איך תסתדרי בלימודים?(למרות שסיימה בציונים גבוהים את השנה באוני'), למה בחרת במקצוע הדורש תקשורת עם פציינטים? ועוד שאלות בסגנון זה. כלומר ההתייחסות למגבלה של מירה הסירה את הזכות של מירה להישאל שאלות ענייניות ככל הסטודנטים- היא לא נשאלה שאלה אחת הנוגעת לידיעותיה ולתחום כישוריה. נראה כי התייחסות מסוג זה למגבלה שלה היוותה מכשול, בבחינת ל"חסום שור בדישו", עבורה במהלך הראיונות והציגה אותה כאדם פחות יכולות. תפיסה זו היא ארכאית ושגויה מהיסוד- אין לשפוט אדם כבד שמיעה על פי הסטנדרטים ומונחי השמיעה של עולם השמיעה, אלא על פי יכולותיו וכישוריו.

מצב השמיעה אינו מעיד על יכולותיו הקוגניטיביות והתפקודיות של האדם וחשוב שלא יהוו מחסום לידיעותיו

חשוב לציין כי בחברה המערבית ואף בישראל, לאור חוק השוויון, תפיסה ארכאית זו השתנתה ופינתה מקומה לתפיסת זכויות אדם באשר הוא. קיימת הבנה שהמערכת הלימודית אינה מותאמת והיא מיועדת מעצם טבעה לסטודנטים שומעים ולא לקבוצות מיעוטים שונים, ביניהן קבוצת החרשים וכבדי השמיעה. לסטודנטים חרשים וכבדי שמיעה אפיונים הספציפיים להם, ולפיכך הם זכאים לתנאים נגישים כולל התייחסות שווה ליכולותיהם, ל"רמפה", על מנת שיוכלו למצות יכולותיהם הקוגניטיביות ולבטאן ללא מכשולים ומחסומים שאינם רלוונטיים אליהם במרחב האקדמי.

למען הסר ספק, הקושי בשמיעה אינו פוגע במהות התפקוד או הלמידה, ולכן היחס והשאלות שנשאלו בראיון אינן ענייניות או הולמות. יותר מכך, שלילת הלימודים והבדלנות עקב מגבלה מהווה אפליה חמורה ואף עלולה לפגוע בחופש העיסוק לה זכאי האדם בהתאם לחוק השוויון בתחום ההשכלה והתעסוקה.

לסיום, קיימת התקדמות משמעותית בהכרת יכולותיהם של אנשים חרשים וכבדי שמיעה להצליח בתחומים שונים.

ונוסף על כך, קיימים היום אמצעי הנגשה שמסייעים לסטודנטים חרשים וכבדי שמיעה לקבל הזדמנות שווה, כשאר הסטודנטים, ללמוד ואף לסיים את הלימודים בהצלחה. בזכות פעילותנו, לומדים בכל מוסדות הלימוד האקדמיים והעל תיכוניים בארץ, סטודנטים חרשים וכבדי שמיעה בכל מגוון המקצועות ואף במקצועות הרפואים והפארארפואיים. לדוגמא- השנה סיים סטודנט בעל ירידה חמורה בשמיעה את לימודי הרפואה באוניברסיטת ת"א, לפני שנה סיימה סטודנטית כבדת שמיעה, את לימודי הרפואה באוניברסיטה שלכם - האוניברסיטה העברית, ולאחרונה אף עברה סטאז' במיון ביה"ח מאיר, סטודנטית הלומדת בלימודי תואר שני בתחום הפסיכולוגיה, וישנן עוד דוגמאות רבות לסטודנטים חרשים וכבדי שמיעה שהצליחו בלימודים.

מירה היא בין הסטודנטים שהוכיחה יכולת ללמוד ולהצליח, היא למדה בחוג לרוקחות על ידי אמצעי הנגשה מותאמים על מנת שתוכל למצות את יכולותיה ועל כך יעידו ציוניה הגבוהים. בנוסף מירה היא דוגמא לרצינות ומוטיבציה יוצאות דופן, מה שמסייע בידה להשלים ולחפות על הפערים עקב הקשיים במרחב אקדמי שאינו נגיש במלואו. היא מוכיחה הלכה למעשה כי "אין דבר העומד בפני הרצון"! ועל כך היא ראויה לכל הערכה.

אודה לכם אם תיאותו לשקול מחדש את ההחלטה ואת בקשתה של מירה ללמוד רפואת שיניים, ולאפשר לה ליישם את הפוטנציאל הלימודי האדיר שקיים בה.

נשמח ללוות ולסייע גם לכם בייעוץ ובמתן מידע וידע בנושא התאמות ונגישות במהלך הלימודים, על מנת לתת למירה הזדמנות שווה להוכיח את עצמה, כפי שעשו זאת רבים לפניה, ויעשו רבים אחריה.

בתודה ובברכה,

ננה בר

רכזת מרכז שוויון ונגישות בהשכלה

* פנייה זו בכתב נעשתה לאחר שניסיוננו לפנות לוועדה ולתת מידע והסברים טלפונית נחסם ונענה בשלילה.

העתקים:

פרופסור אסתי שהמי- דיקן הסטודנטים

מיכל טבקמן, רכזת נגישות

אורית זולברג- מנהלת תחום השכלה ותעסוקה, המכון לקידום החרש

הסטודנטית מירה

 

להיות סטודנט כבד שמיעה - קובי חי יעקבי

 

כבר בשנת התיכון האחרונה שלי ידעתי היטב שאני עומד ללמוד תקשורת. כתבתי בעיתונים מגיל 15 או 16 וידעתי שהדרך למעלה דורשת יותר מיכולת לחבר כמה מילים זו אל זו.

על המכון לקידום החרש שמעתי בעקיפין ממכרה שנעזרה בהם (אני אפילו לא חושב שהיה להם אתר אינטרנט - אז בסוף שנות ה - 90). נכנסתי למשרד קטנטן, בתוך דירה (בקומה השלישית אם אני לא טועה?) והופניתי לאישה מקסימה בשם אורית זולברג, שתחקרה אותי קצת על עצמי והסבירה לי למי אני פונה ואיך אני עובר את תהליך ההרשמה, עברה איתי על הזכויות המגיעות לי כסטודנט כבד שמיעה ואמרה לי למי פונים באוניברסיטה (בר - אילן) על מנת לקבל סיוע וכיצד.

הלימודים לא היו קלים בכלל. במקצוע שבחרתי ללמוד (והייתי כבד השמיעה היחיד במחלקה שלי) מדברים הרבה וכותבים הרבה. שילוב לא מוצלח, מכיוון שככבד שמיעה אתה צריך להתרכז בקריאת השפתיים של המרצה - ורישום הערות במחברת פשוט מוציא אותך מהריכוז.

הכלים שניתנו לי במכון - מחשב נייד (בתחילה בהשאלה, ואח"כ - כשהם עזרו לי לפנות לביטוח לאומי ולקבל מהם את הזכויות המגיעות לי - קיבלתי תקציב לרכישת מחשב כזה) וחשוב עוד יותר - קלדנית צמודה בחלק גדול מן השיעורים, שישבה לידי (בדרך כלל עם סנדוויץ') והקלידה לי את כל מה שנאמר בכיתה.

וזה בדיוק מה שהייתי צריך: לא שיעשו לי "חיים קלים", אלא את אותה נקודת פתיחה שיש לכל אדם שומע: את היכולת להבין את מה שנאמר ע"י מרצה, בתוך כיתה הומה אדם. את היכולת לסכם לעצמי בנחת את ההרצאות ומתוכן - להסיק מסקנות ולהעשיר את אוצר הידע שלי. בפעם הראשונה - יכולתי לקחת חלק פעיל בשיעורים, לענות על שאלות שנשאלו בעל פה ולהשתתף בדיונים בקנה מידה גדול!

האם הכל היה מושלם? לא. עברתי לא מעט קלדנים וקלדניות עד שמצאתי אחת שהתאימה לדרישות ולצרכים שלי. ביטוח לאומי העביר אותי לא מעט תלאות ומכשולים בדרך אל הסיוע בלימודים ונדמה שהמנגנונים הבירוקרטיים של אוניברסיטת בר אילן הגיעו ישר מימי הגלסנוסט החשוכים ביותר של המעצמה הסובייטית.

הלימודים עדיין היו מפרכים. עבודות ההגשה היו תובעניות ומועדי הבחינות - בלתי אפשריים. אבל אלו היו דברים שגם הסטודנטים השומעים התמודדו איתם.

המכון לקידום החרש לא יוכל לקחת סטודנט בינוני ולהפוך אותו לסטודנט מצטיין. הוא גם לא שואף לעשות את זה. מה שאורית וננה נותנות - וזה בדיוק מה שאני הייתי צריך - היא את אותה נקודת פתיחה שווה.

 

הסטודנט הוא מהפכן - ננה בר ואורית זולברג

 

טור ראשון בסדרה: הקשר בין החינוך להשכלה ותעסוקה

יש איזושהי מהות מהפכנית בעצם היותך סטודנטית. יותר משאת באוניברסיטה את "עושה" אוניברסיטה. את בונה "אקדמיה אוטונומית" לצד האקדמיה המהווה כלי להעצמה עצמית ולשינוי חברתי. חשיבותה של האקדמיה שקולה לחשיבות ה"קרוא וכתוב", ולה השפעה מכרעת על חייך הן מבחינה חברתית והן פוליטית.

אחת הסוגיות הקשות עמה מתמודדת (או לא מתמודדת) החברה הישראלית כיום היא המדיניות הכלכלית המייצרת פערים שהולכים ומעמיקים. לכן, נוצר אי שוויון בין מגזרים שונים, בין מעמדות, בין יישובים ובכל מישורי החיים. הנפגעות העיקריות של התפוררות הרשת החברתית הן אוכלוסיות השוליים המוחלשות - מזרחיים ולאומים אחרים, נשים, אנשים מסביבות סוציו אקונומיות נמוכות, עובדי שכר ודורשי עבודה, ילדים ונוער במערכת החינוך וקבוצות מיעוט כמו אוכלוסיית החירשים וכבדי שמיעה בישראל.

התשובה החלקית לפערים החברתיים נמצאת בחינוך ובאקדמיה - בשינוי העמדות ואכיפת חוקי השוויון והנגישות ויתר התשובה תבוא מהכלכלה החברתית. על מנת ללמוד ולגבש חשיבה וראייה ביקורתית המניעה לאקטיביזם ולקידום מטרות ציבוריות, עלינו לבנות "אקדמיה אוטונומית" שבאמצעותה נפרק מנגנונים המנציחים את הפערים.

למרות שלעיתים האקדמיה היא ממסד המשרת את האידיאולוגיה של ההגמוניה השולטת, האקדמיה מעצם קיומה במרחב הציבורי עדיין לא ויתרה על הפוטנציאל המבטיח שלה- שינויים תפיסתיים ושינוי המצב החברתי.

יש גידול ניכר ומשמעותי במספר סטודנטים חרשים וכבדי שמיעה באקדמיה וזאת הודות לשינויים הגלובליים והתודעתיים הן בקרב העמותות הפועלות והן בקרב אנשי הקהילה, אך ההשפעה המהותית נושבת בעיקר ממהפכת זכויות האדם.

השינוי ההתפתחותי התבטא ביישום הפרדיגמות החדשות של הספרות התיאורטית העוסקת בתחום החרשות והשפה. ספרות זו ניתצה מיתוסים ותפיסות שהיו מקובלים בעבר. במקביל לשינוי התפיסתי בעולם ולאור המחקרים והתיאורטיקנים של אוני' גלודייט הוקם המכון לקידום החרש, במטרה לייצר בסיס מהותי בהשכלה. מאז ועד היום מרכז ההשכלה של המכון פועל לקידום המודעות לנגישות כזכות ולא כחסד, ולשוויון זכויות בהשכלה ועד תעסוקה.

במסגרת הפעילות רבת השנים של המכון, שונו אסטרטגיות והשנה אנו שמים לעצמנו מטרות נוספות על מנת להאיץ את השינוי החברתי/תפיסתי ולהסיר עוד מחסומים לא רלוונטיים בדרך לשוויון חברתי.

נכונה עבודה רבה מאחר ואנו נוכחים מול תמונת מצב לא מעודדת. אחוז המועסקים החרשים בשוק העבודה הוא נמוך לאין שיעור יחסית, הן ברמה המקצועית והן ברמת היוקרה וההשפעה ואפשרויות הקידום מצומצמות וכוח ההשפעה של הסטאטוס קטן.

קושי נוסף בהקשר של הפערים בתעסוקה מתגלם במנגנוני יצירת הערך המתקיימים בבית הספר, שהם דומים לאופן שבו נוצרים ערכים כלכליים ובתור כאלה הם יכולים לחול רק על חלק זעום מהילדים. זהו סולם תחרותי של יצירת ערך שנלקח ממטבחו של השוק הכלכלי-חופשי: למעשה בית הספר מקיים מנגנון מסועף של "יצירת ערכים" שכולם נאלצים להסתגל אליו. כאמור בית הספר מממש היטב את ייעודו החברתי: הוא מסייע ליצירתו של דימוי עצמי וחברתי נמוך אצל מרבית התלמידים ובכך מעודד את ההשלמה עם חיים עתידיים המתאימים לחלוקת העבודה בחברה. כך במקום שיהיה מנוף לרפורמה, משמר בית הספר את יחסי הכוח החברתיים ומשעתק את הסדר הקיים.

בתוך המשוואה הזו קיימת גם התייחסות לקבוצת הילדים החרשים וכבדי השמיעה במערכת החינוך - החל במתודיקות הוראה לא מותאמות, היעדר תוכנית ללימודי לשון של שפת הסימנים ודו לשוניות, שלילת התרבות, רמות חומרי הלימוד הנמוכות יחסית כתוצאה מציפיות נמוכות והסללה, מחסור רציני באנשים חרשים וכבדי שמיעה בעלי תפקידי מפתח משפיעים ותכני לימוד המשמרים את המצב הקיים.

מעגל הדיכוי מייצר פערים בין קבוצת הילדים ונוער חרשים וכבדי שמיעה לבין קבוצת השומעים, ולדבר יש השלכה על סיכויי המעבר להשכלה. הגישה להשכלה פעמים רבות חסומה לאנשים שרוצים לבחור לפי נטיות ליבם וכישוריהם.

אחת הדוגמאות המובהקות לקשיים בגישה להשכלה היא הבחינה הפסיכומטרית - בחינה שאינה נגישה מבחינות רבות לאוכלוסיות תרבותיות ולשוניות. אי ההתאמה של הבחינה הזו מבחינת השיקוף האמיתי של היכולות, מחריפה כשזה מגיע לאוכלוסיית החרשים וכבדי השמיעה- הבחינה בודקת מדדים שחלק ניכר מהם רלוונטיים רק לאנשים ששומעים מהיום הראשון לחייהם.

בנוסף לאפליה השיטתית במערכת החינוך, מתווסף עוד מכשול בדרך לאקדמיה- הדרת רגליהם של החרשים מהאקדמיה היא החלשה נוספת של אוכלוסייה מוחלשת ממילא, שכן בנקודות רבות בחיים החרשים וכבדי השמיעה נמצאים בעמדת פתיחה נחותה לעומת שאר האוכלוסייה.

עם הסוגיה הזו הוחלט להתמודד ברמה המערכתית יחד עם הארגון "סטודנט", ועם אגודת הסטודנטים בתל אביב החותרים לייצר סדר יום פוליטי ותקשורתי בנושא הפסיכומטרי, והחלופות לבחינה - הן במבנה והן בתכנים המותאמים. מהלך כזה צפוי להיות ארוך מאוד, ועל כן, כצעד ראשון הוחלט להקל על החרשים וכבדי השמיעה בטווח הקצר, במקביל לקמפיין וללחץ שיוביל שינוי לטווח הארוך: 'סטודנט', המרכז ללימודי פסיכומטרי של אגודת הסטודנטים באוניברסיטת תל אביב, ו"המכון לקידום החרש בישראל" יוזמים קורס פסיכומטרי ייעודי לאוכלוסיית החרשים וכבדי השמיעה המבוסס על התאמות לצרכים האמיתיים שלהם. בתקווה שהפיתרון המשולב ינתב את הדרך לשוויון ונגישות בהשכלה ובחברה.

מתוך ההבנה שההשכלה היא המפתח להצלחה ועצמאות בחיי החברה נפעל להרחבת נגישות הגישה להשכלה ולא רק את הנגישות בתוך תחום ההשכלה. פה שוב נכנס הסטודנט שהוא מהפכן- בו טמונה תקוותנו ומקור הכוח. הסטודנט הזה מצטרף לרפורמה מתמשכת שתיצור מערכת של: מחקרים וספרות תיאורטית (בתחום החרשות) שסובלת מדלות ובעוד תחומים שונים, הפצת ידע המבקר את הידע הקיים. זוהי רפורמה המצמיחה מתוכה חברה אוטונומית ודינמית יותר, בעלת ניעות, המתייחסת לעצמה מתוך הגדרה עצמית, הלכה למעשה כמיעוט פוליטי, על מנת שהפרטים בחברה הישראלית יחיו בסביבה המאפשרת את מימוש זכויותיהם כגון בחירות לימודיות לפי נטיות ליבם וכישוריהם.

 

יום הסטודנט החרש וכבד השמיעה 2009

יום הסטודנט החרש וכבד השמיעה 2009 יערך בתאריך ה22 לאוקוטובר! מרכז ההשכלה של המכון לקידום החרש יוזם את האירוע שיהיה בסימן תרבותי-קולנועי- שיעלה על המסך, על הבמה בסינמטק תל אביב, בית קולנוע תרבותי.

התוכנית תוקדש לעשייה הקולנועית-דוקומנטרית של יוצרים חרשים וכבדי שמיעה. הסרטים עוסקים בהיבטים הפוליטיים, החינוכיים, החברתיים והתרבותיים של תפיסת האדם החרש וכבד השמיעה לאורך ההיסטוריה האנושית. הסרטים שיוקרנו: "כוח ואידיאולוגיה" (40 דק'), סרטו של ריאן קומרסון, המציג תיזה קולנועית מרתקת וחשובה בנושא ההשלכות של האידיאולוגיות בתחום החרשות. "האדם החרש"(11 דק'), סרטה של ג'ולס דמרון שזכה לשבחים בפסטיבל רוצ'סטר מציב בפנינו מראה חריפה, והוא עוסק בתפיסה הסטריאוטיפית של החברה את האדם החרש וכבד השמיעה. בנוסף לסרטים יוצגו יצירות (של סטודנטים) הנוגעות בעולם התוכן התרבותי של הקהילה- סרטי אנימציה של לב מארייב ויצירה מקורית של "תיאטרון הגוף" מאת אדיס סיבהט. האירוע יונגש על ידי תמלול ותרגום לשפת הסימנים, והסרטים מלווים בכתוביות לעברית. ניתן לרכוש הכרטיסים במזומן רק במכון לקידום החרש - לפנות לאורנה
orna@dpii.org.

לצפייה בהזמנה לחצו כאן

היה שותף עמנו!

תרומתך חשובה לנו כדי לקדם את רווחת האנשים החרשים וכבדי השמיעה בארץ.

ניתן לתרום באחת הדרכים הבאות:

א. הפקדה ישירה לחשבון הבנק של המכון: בנק לאומי מס' 10, סניף המעפילים 616, רח' השלושה 2 תל אביב, מס' חשבון: 020350/14 על שם המכון לקידום החרש.

ב. לשלוח המחאה לפקודת: המכון לקידום החרש - ביה"ס תיכון עירוני ט', רח' טשרנא 7,תל-אביב 67329

או להתקשר לטלפון 03-6311595,  פקס  03-6316419  או ל info@dpii.org

התרומות  מוכרות לצורך מס.

נודה לך  על תרומתך.

לתרום בלי להוציא שקל מהכיס – לחצו כאן!

המכון לקידום החרש, טלפון:03-6311595 ; פקס: 03-6316891

דוא"ל: info@dpii.org

www.sela.org.il