מידעון מרץ 2010

 

 

שוויון בזכות ולא בחסד -
יעל קקון
, מנהלת המכון לקידום החרש

חוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, ופרק הנגישות לחוק זה, מדבר על  נגישות סביבתו של האדם בעל הצרכים המיוחדים כמפתח לשילובו האמיתי בחברה ולשוויון הזדמנויות

החוק קובע חובה להנגיש כל מקום שפתוח לציבור וכל שירות שניתן לציבור, לאנשים עם מוגבלות.

 

תפקידה של החברה האזרחית מחד לסנגר ולקדם חקיקה ותקינה, כמו גם לתבוע את הזכות למימוש החוק ותקנותיו ולעמוד לצידו של האזרח, אשר נתקל במצבים בהם נמנע מהאדם לקבל מידע במסגרת מקום או שירות,  שימוש במתקנים, השתתפות בתוכניות ובפעילויות חברתיות שונות, באופן עצמאי, שוויוני ומכבד.

נגישות סביבתו של האדם עם הצרכים המיוחדים, היא המפתח לשילובו האמיתי בחברה ולשוויון הזדמנויות.

 

צוות המכון לקידום החרש, עובד במקביל לפעילות חוק השוויון, מיום הקמתו כארגון  ואף הקדים את הליכי החקיקה והתקינה, במגוון פעילויות במטרה לקדם שוויון לטובת האנשים החרשים וכבדי השמיעה במישורים רבים כמו:

צימצום הפערים בהשכלה הגבוהה: כיום משולבים למעלה מארבע מאות וחמישים סטודנטים חרשים וכבדי שמיעה בשנת לימודים קלנדרית.

צימצום הפערים בחברה הערבית: המכון לקדום החרש פועל בקרב החברה הערבית מזה שנה שלישית בתוכנית "מסירה"-מסע בשיתוף ג'וינט ישראל. מטרת התוכנית פיתוח של מנהיגות מקומית והעצמה של אנשים  חרשים/וכבדי שמיעה, שינוי עמדות בקרב  אנשי מקצוע , הורים, ורשויות לגבי אנשים חרשים וכבדי שמיעה, פיתוח אפשרויות לתעסוקה והשכלה  על תיכונית לאנשים חרשים וכבדי שמיעה אשר חיים בחברה הערבית.

עידוד ויצירת אינטגרציה חברתית בין האדם החירש והשומע, באמצעות קיום פעילויות משותפות, הוראת שפת הסימנים לחברה השומעת והצגות עשירות בתוכן, דוגמת אלו של מספרי הסיפורים.

לקיחת חלק פעיל בחקיקה לטובת אנשים עם מוגבלות: צוות עובדים מן המכון לקידום החרש משתתף בישיבות הכנסת באופן סדיר.

אלו רק מעט ממגוון הפעילויות העצום של המכון, ביחד עם אנשים חרשים ולמענם.

אני שמחה להציג בפניכם את מידעון המכון לקידום החרש לחודש מרץ, 2010. המידעון מציג טעימה ממגוון הפרויקטים שבהם עוסק המכון ועניינים - עידוד הנגישות לטובת האדם החרש וכבד השמיעה.

 

בברכת חג כשר ואביב שמח.

יעל קקון

 

מערך ההכשרה והקורסים של המכון לקידום החרש, מקדם נגישות -
לינוי אורלב וקובי - חי יעקבי

המכון לקידום החרש מנהל מערך עשיר של קורסים בשפת הסימנים לטובת אנשים שומעים. בין המגיעים לקורסים הללו, אנשים שומעים אשר מתעניינים ללמוד שפת סימנים כדי לתקשר טוב יותר עם חברים לעבודה, עם קרובי משפחה, עם חברים לספסל הלימודים ועוד.

 

התרומה של הקורסים הללו כפולה. מחד - לומדים האנשים השומעים כיצד לתקשר עם אנשים חרשים.

 

בנוסף - מהווים המדריכים שער לנגישות תרבותית. הם מגבירים את מודעותם של השומעים לנוכחותם של האנשים החרשים בישראל. הם מלמדים אותם על האופי המיוחד והשונה של חברת החרשים בישראל ודרך השפה וההבנה התרבותית, מחלחלת ההכרה והסובלנות כלפיה.

 

קורסים רבים מאד נפתחים כל הזמן. אם בעבר העברנו קורסים במכון לקידום החרש בלבד, היום נפתחים קורסים בכל רחבי הארץ. פתיחת קורס באזור מסוים תלויה בביקוש. אם אתם מעוניינים לפתוח קורס בשפת הסימנים בקרבתכם, תוכלו לגייס מספר חברים שמעוניינים להתחיל ללמוד קורס כזה, ולפנות אלינו על מנת שנסייע בידכם בכך.

 

ארגונים וגופים שהפנימו את הצורך בביסוס תפיסת הנגישות בשירות שהם מעניקים לקהל הרחב, מזמינים גם הם קורסים וסדנאות בשפת הסימנים לעובדיהם. כך למשל, העבירו מורי המכון סדנאות במוסדות ואירגונים שונים ברחבי הארץ כולל בבית החולים "שיבא", תל השומר, שם השתתפו עובדים ממחלקת האף - אוזן - גרון בסדנא. עובדים אלו, יוכלו לתקשר טוב יותר עם מטופלים חרשים וכבדי שמיעה שמגיעים אליהם.

 

מרבית מסיימי הקורס בשפת הסימנים רוצים לעזור ולתרום לקהילת החרשים וכבדי השמיעה, אנו מקבלים בקשות רבות מבוגרי הקורסים, אשר רוצים להתנדב, לחנוך אנשים חרשים ולסייע בידם. התרומה הזו לקהילה חשובה ומוערכת ואנו שמחים עליה.

 

נגישות עולם העבודה -

אורית זולברג

 

תפיסת המכון את האדם החרש/כבד השמיעה כאדם  בעל יכולות, כישורים ורצונות  הביאה את המכון לפעול לקידום שילובו של האדם החרש/כבד השמיעה בתחום שוק העבודה , מתוך ההכרה כי הוא יכול וזכאי לפעול בה כאדם יצרני ותורם לשוק העבודה ולחברה.

לתפיסת המכון החסמים המונעים את העסקתם של האנשים החרשים/כבדי השמיעה הם חסמים חברתיים ולא חסמים שבאדם עצמו : הקושי הוא באופן בו מתייחסת החברה לאדם החרש/כבד השמיעה ויש  לשנות  את השיח מ"חסרונותיו" של האדם לשיח על תפיסות החברה  והתייחסותה. יש להעביר את הדגש מקשייו של האדם ליכולותיו ולדרכים שתאפשרנה לו לבטא יכולות אלו.

מקובל לחשוב כי אחת הסיבות לחוסר השתלבותם של אנשים עם מוגבלות  היא רמת השכלה נמוכה, אולם, לצערנו,  למרות שבשני העשורים האחרונים, מאז חולל המכון מהפכה בתחום ההשכלה בקרב אנשים חרשים וכבדי שמיעה, עדיין רבים מבוגרינו  אשר רכשו השכלה אקדמית, מועסקים בתת תעסוקה - בעבודות בלתי מקצועיות , אשר אינן דורשות השכלה גבוהה.

אנו סבורים כי על החברה להתאים את עצמה ולקחת עליה את האחריות להתאים ולהנגיש את סביבת העבודה על מנת לספק לאדם החרש וכבד השמיעה את ה"רמפה" להשתלבות בעבודה באופן שווה ולמיצוי יכולותיו, הכשרתו וכישוריו.

החזון של המכון הוא לחולל שינוי גם בתחום העבודה במטרה להגיע למצב בו  הסביבה העסקית תהיה פתוחה ושוויונית להעסקת אנשים חרשים וכבדי שמיעה אקדמאים ובוגרי לימודים על-תיכוניים, ולהגדיל את מספר העובדים החרשים/כבדי השמיעה  בחברות עסקיות וציבוריות, בתפקידים ההולמים את כישוריהם והכשרתם ומתגמלים בהתאם.

המכון פועל למגר את האפליה כלפי האדם החרש/כבד השמיעה בשוק העבודה ולהפחית את הסטריאוטיפים והדעות הקדומות כלפיו על ידי מתן מידע לגבי אופן העסקת האדם החרש/כבד השמיעה, נגישות והתאמת סביבת העבודה. המכון חותר להוות מרכז ידע , ייעוץ ותמיכה למעסיקים, ארגונים , חברות ומוסדות ממשלתיים ופרטיים באשר להעסקת אנשים חרשים וכבדי שמיעה בכלל ואקדמאים חרשים וכבדי שמיעה בפרט.

במקביל לפעילות ההסברתית אנו פועלים למול הכנסת לשינוי מעמדם של האנשים החרשים וכבדי השמיעה בחברה, ולמול משרד התמ"ת לשינוי תקנות השתתפות המדינה במימון התאמות בחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות.

 

מצורף מכתב שהועבר למשרד התעשייה והמסחר, אשר מציג, כחלק מתפיסת השקיפות של המכון, את פעילותו בכל המישורים לטובת עידוד מעמדו של האדם החרש וכבד השמיעה בישראל:

 

 

מכתב למיכאל מורג -

אורית זולברג

 

לכבוד                                                                                                     15.12.09

מר מיכאל מורג- מנהל תחום התאמות בעבודה

משרד התמ"ת

 

שלום רב.

 

בהמשך לשיחה הטלפונית שערכתי עם משרדך ובעקבות המעבר של התאמת סביבת העבודה מהמוסד לביטוח לאומי אל משרד התמ"ת אני מבקשת להסב את תשומת ליבך למקרה המייצג מקרים רבים של אנשים חרשים/כבדי שמיעה, שפנו אלי בבקשה להנגיש את מקום עבודתם :

  • - הבחור שפנה אלי (כמקרה מייצג ושמו נמצא אצלי) זקוק למכשיר הגברת שיחות אשר עלותו- 360 ₪.
  • - כידוע, משרד התמ"ת אינו מאשר התאמות שעלותן פחותה מ- 1,000ש"ח.
  • - למותר לציין, כי במקרים רבים, כמו במקרה זה ידם של המועסקים אינה משגת לקנות את המכשיר והם חוששים לפנות אל המעסיק שמא זה לא יאות לממן את ההוצאה ואף יפטר אותם.
  • - במצב שהחברה הישראלית עדיין מוכת אמונות טפלות ורתיעה בסיסית מקשר עם אנשים עם מוגבלות, ושהרתיעה להעסיק נכים גורמת לרבים מהם , במיוחד לאנשים חרשים/כבדי שמיעה, לאבטלה או לתת תעסוקה - נשאלת כאן שאלה עקרונית- מדוע שמעסיק ירצה להעסיק אדם כבד שמיעה , כשבידו האפשרות להעסיק אדם שומע בתפקיד ובכך ימנע מהוצאות?!

לתפיסתנו, יש לפתור סוגיות אלו על מנת לדאוג לנגישות עבור אנשים עם מוגבלות בכלל ואנשים חרשים וכבדי שמיעה בפרט הלכה למעשה, על מנת שיוכלו להשתלב בחברה ובתעסוקה ולהגשים את הפוטנציאל הטמון בהם לנהל אורח חיים כאזרחים שווים.

 

אודה לך על התייחסותך,

בברכה,

אורית זולברג

מנהלת תחום השכלה ותעסוקה

 

העתקים:

מר בני פפרמן-  מנהל המטה לשילוב בעבודה של אנשים עם מוגבלות-משרד התמ"ת

מר נחום איצקוביץ - מנכ"ל משרד הרווחה

ד"ר שלומי אלישר- מנהל אגף השיקום- משרד הרווחה

גב' אסתי גולדבלט- רפרנטית לק"ש- משרד הרווחה

גב' ברוריה סלפון- מנהלת אגף השיקום- המוסד לביטוח לאומי

גב' נחה גולדוסר- רפרנטית חכ"ש ראשית - בטל"א

אדר' שמואל חיימוביץ-  נציב  זכויות לאנשים עם מוגבלות - נציבות השיוויון

הגב' ליאורה רופמן-  ממונה תחום בכיר - שילוב בקהילה - נציבות השיוויון

הגב' יעל קקון- מנהלת המכון לקידום החרש

 

 

נגישות בהשכלה -

ננה בר, אורית זולברג

 

עד להקמת מרכז ההשכלה במכון לקידום החרש, הוסללו* בדרך כלל אנשים חרשים וכבדי שמיעה לעבודות "צווארון כחול". פעילות המכון בתחום ההשכלה חוללה מהפכה חברתית בשני העשורים האחרונים הן באשר לתפיסה העצמית של האדם החרש/כבד השמיעה  והן בתפיסת החברה אותו ואת זכותו לממש את יכולותיו.

 

מרכז ההשכלה הוקם על בסיס תפיסת זכויות האדם. השפה החברתית של זכויות האדם מדברת על "בזכות ולא בחסד", על יכולותיו, כישוריו ונטיותיו של האדם. בעקבות השינוי התודעתי גובשה מגמה עקרונית של הכרה בקבוצות המיעוט על תרבותן הלשונית והמאפיינים הספציפיים של כל קבוצה.

פעילות מרכז ההשכלה במכון לקידום החרש מיישמת הלכה למעשה את התפיסות האלה במטרה לייצר חברה נגישה ומכילה, למגר את ההדרה ואת הפערים בתחום ההשכלה ולהנגיש את הגישה להשכלה.

 

הפעילות הציבורית של מרכז ההשכלה מבוססת על פרקטיקה של "תיווך תרבותי דו כיווני"- הנגשת ידע

רלוונטי מקצועי למוסדות הציבוריים ולסטודנטים החרשים וכבדי השמיעה כולל נגישות בפועל של המידע הלימודי והאקדמי לסטודנטים החרשים/כבדי השמיעה.

 

על מנת שסטודנט חרש/כבד שמיעה יוכל להתקבל לעולם האקדמי ולעמוד בו בהצלחה- פעילותנו מתחילה כבר בשלבים המוקדמים: בשלב הפסיכומטרי/ בשלב המכינה/ שלב אישור הלימודים מטעם בטל"א/ שלב האיבחונים/ שלב הקבלה ללימודים גבוהים, דרך תקופת הלימודים כולה וכלה בשילוב בעולם התעסוקה עם תום הלימודים.

 

לצפייה בפלייר של מרכז השכלה - לחצו כאן

 

דוגמאות לפעילות מרכז ההשכלה בתחום ההנגשה:

 

נושא ראשון: פסיכומטרי- נייר העמדה להנגשת הבחינה

בנושא הפסיכומטרי אנו פועלים בשני המישורים- הראשון הוא לייצר מסלול מותאם ללימודי הפסיכומטרי, ובמישור השני (בטווח הארוך), הוא חותרים לשינוי במנה הבחינה עצמה או למציאת אלטרנטיבה מונגשת בצורת בחינה לאנשים חרשים וכבדי שמיעה.

הרציונל: המכון לקידום החרש וארגון סטודנט- המרכז ללימודי פסיכומטרי של אגודת הסטודנטים באוני' תל אביב זיהו את הבחינה הפסיכומטרית כמחסום עבור אוכלוסיית החרשים וכבדי השמיעה בישראל בדרכם להתקבל למוסדות להשכלה הגבוהה, משום שהבחינה אינה מותאמת לצרכיהם, הן לשונית, הן תרבותית והן מתודית. על כן, חברו שני הגופים על מנת להעלות את המודעות הציבורית לבעיה ולגבש פתרונות, במטרה להנגיש את עבור החרשים וכבדי השמיעה את היכולת וההזדמנות לרכוש השכלה במדינת ישראל.

 

הנגשת האיבחונים של מוסד ביטוח הלאומי

בין הפעילויות של מרכז ההשכלה אנו חותרים לשינוי התפיסה השיקומית של בטל"א- התאמת האיבחונים לפי אמות ההגדרה התרבותית לשונית של קהילת החרשים וכבדי המשיעה בבואם לשערי בטל"א ובהתליך קבלת ההחלטות בנושא הלימודים.

 

אנו מוסיפות ומדגישות כי הנגישות בכל רמה, הן הטכנולוגית-פיזית, הן התרבותית לשונית והן האנושית הן הדרכים להשגת המטרות החברתיות של המכון לקידום החרש. נגישות מערכתית של החברה בישראל תאפשר לחברת האנשים החרשים וכבדי השמיעה חיי שוויון, עצמאות וניעות.

 

 

* הוסללו- כוונו לפי תפיסת עולם הגורסת שיש להכתיב לאדם את דרכו ללא שיתוף האדם עצמו בתהליך קבלת ההחלטות.

 

 

אנשים חרשים וכבדי שמיעה מן החברה הערבית, העדר נגישות שפתית ומנטאלית -

רוז מוחמד עמאר

 

באזור הדרום בכלל ובחברה הערבית כולה, יש מחסור קשה במתורגמנים לשפת הסימנים, אשר תפקידם להנגיש את השירותים ואת הסביבה בכלל, לטובת האנשים החרשים וכבדי השמיעה דוברי הערבית. חסך זה במתורגמנים יוצר מספר בעיות, הן ישירות (חוסר תקשורת, בידוד חברתי) והן עקיפות (תלות באנשים אחרים, בדרך כלל קרובי משפחה, על מנת להתנהל מול הסביבה).

 

כך למשל, אדם חרש אינו יכול להגיע למרפאה לבד, על מנת לקבל אינפורמציה רפואית. יש אנשים שלא יודעים כלל מה מצבם הבריאותי (!!) - הם מגיעים בליווי קרובי משפחה, אשר לפעמים מספרים להם מה אמר הרופא ולפעמים לא. הדבר פוגע בזכויות האדם הבסיסיות ביותר של אותם אנשים;   בהתאם לאמנת  זכויות הבריאות הבינלאומית, לפרט יש את הזכות הבסיסית לדעת במה הוא חולה ואילו דרכי טיפול קיימות למענו. במקרה הזה, מאנשים חרשים דוברי ערבית, הזכות הזו נשללת.

 

בנוסף, אין ביכולתו של אדם חרש שכזה, לנהל חשבון בנק לבד. הוא לא יכול להגיע לבנק לדבר עם הפקיד, להוציא כרטיס אשראי או כספומט. אדם כזה תלוי בקרובי משפחה שיסייעו בידו לבצע פעולות בנקאיות בסיסיות. במרבית המקרים, הם אף נוטלים את רכושו לידיהם ומנהלים בעבורו את חשבון הבנק. כתוצאה מכך, אותו אדם חרש תלוי כלכלית בהוריו (אפילו אם הוא עובד ומתפרנס בעצמו) ונעדר יכולת לקחת אחריות כלכלית על עצמו ועל התנהלותו.

 

המחסור במתורגמנים זמינים יוצר גם ניתוק מהפעילות החברתית בכפר, במתנסים, במועדונים החברתיים בישובים, בכנסים, באירועים - שפתוחים לקהל הרחב. מכל אלו, נמנעת ההשתתפות מאנשים חרשים, בכל המישורים. הדבר יוצר ניתוק נוסף מהעולם שמסביב ומחזיר אותם שוב, לתלות בבני משפחה.

 

המכון לקידום החרש הצליח לפתוח מספר קורסים מסובסדים לשפת הסימנים בחברה הערבית, בערי הדרום. מתוך קהל הלומדים בקורסים הללו, אנו מקווים לגייס אנשים מוכשרים שישאפו ללמוד את שפת הסימנים בצורה מקצועית ויהפכו בעתיד, למתורגמנים דוברי ערבית, אשר יוכלו לשרת את הקהילה המקומית.

 

זאת ועוד, המכון הצליח לגייס מספר מלגות לטובת הכשרת מתורגמנים כאלו, באזורי הפריפריה וכל זה, בתקווה שנוכל לכסות את הפער ולמצוא פתרונות עכשווים למצוקת הנגישות השפתית בכל המערכות, לטובת אנשים חרשים וכבדי שמיעה.

 

 

 

תוכנית הפנאי -

גל רוקניאן

 

במסגרת פעילות "מספרי הסיפורים", יזם המכון לקידום החרש תוכנית חדשה, הקרויה גם "תוכנית הפנאי". התוכנית מיועדת להעשרת זמנם הפנוי של אנשים שומעים, חרשים וכבדי שמיעה.

 

מטרתה המוצהרת של התוכנית - להגביר את הנגישות החברתית והקהילתית של אנשים שומעים וחרשים, באמצעות יצירת סביבת מפגש ממקור ראשון, ללא מתווכים, בין הקהילות.

 

במסגרת התוכנית, אשר תרוץ במועדונים, במרכזים קהילתיים ומקומות שונים ברחבי הארץ, יופיעו מספרי הסיפורים של המכון לקידום החרש, בפני קהל מעורב של אנשים שומעים וחרשים.

 

בתום כל מופע, ייערך רב שיח מונגש (באמצעות תרגום לשפת הסימנים וכתוביות), בין מספרי הסיפורים החרשים, דוברי שפת הסימנים, לבין הקהל.

 

הצופים יוזמנו לשאול שאלות, להכיר את המספרים ולהתחבר לעולמם המיוחד, לדילמות ולקשיים היום יומיים, לניצחונות ולאכזבות שהם מנת חלקם של כל אדם.

 

סדרת המפגשים היזומים תאפשר הכרה טובה של קהילת האנשים החרשים וכבדי השמיעה ואנו תקווה שהיא תעודד את קירוב הלבבות והגברת האינטגרציה בין קהילת החרשים וכבדי השמיעה, לבין ציבור השומעים בישראל.

 

אם ברצונכם לקחת חלק (או ליזום) מפגש שכזה, אתם מוזמנים ליצור עמנו קשר. התוכנית פתוחה למתנסים, מרכזים קהילתיים וועדי עובדים .

 

 

השתתפתי בוועדת הכנסת -

קובי חי יעקבי

אחד המשפטים שחוזרים על עצמם חדשות לבקרים בידיעות שמתפרסמות באתר "סלע" הוא - "המכון לקידום החרש פועל למען אוכלוסיית החרשים וכבדי השמיעה בישראל". אנחנו תמיד דואגים לחזור ולציין את המשפט הזה, מכיוון שחלק גדול מן הפעילות שמתבצעת במכון לקידום החרש נעשית מאחורי הקלעים.

 

אנשי המקצוע העובדים במכון, אנשים חרשים, שומעים וכבדי שמיעה, עושים המון. הנה רק בשבוע שעבר סיפרנו בהתרגשות על חיים מלכה, מתאם מרכז "סלע" שבתיווכו ניצלו חייו של אדם חרש שהיה זקוק להשתלת כליה.

 

בשבועות האחרונים התחיל המכון לקידום החרש לקחת חלק פעיל בוועדת המשנה של הכנסת, לענייני עבודה, רווחה ובריאות. הוועדה, בניצוחו של חבר הכנסת אילן גילאון, מתכנסת אחת לשבוע או לשבועיים על מנת לדון בתקנות לחוק שיווין זכויות לאנשים עם מוגבלות.

 

הוועדה מנסה לבנות מערך של תקנות, אשר יפשטו את חוק שיווין הזכויות לאנשים עם מוגבלות. היא מנסה להבין מי מוגדר כאדם בעל מוגבלות. היא מנסה להבין איך אפשר להשוות את זכויותיו לכל אדם אחר ופורטת את הזכויות הללו לרמת הציבור.

 

צוות של המכון, אשר כולל את חווה סביר, מן הוועד המנהל של המכון לקידום החרש, את גל רוקניאן, רכזת "מודל הצלחה", ואנוכי, מגיע על מנת להשתתף בישיבות הללו, מתוך מטרה להשפיע על החלטות הוועדה ולדאוג, שהתקנות הללו יבטיחו ייצוג הולם גם לאוכלוסיית האנשים החרשים וכבדי השמיעה בישראל.

 

 

יום השמיעה, 26.5.2010

 

כמידי שנה,המכון לקידום החרש יקח חלק ביום השמיעה אשר בתאריך 26.5.10,

בגני התערוכה ויכלול תערוכה והרצאות.

נא עקבו לפרטים באתר המכון בהמשך

 

http://www.sela.org.il

 

היה שותף עמנו!

תרומתך חשובה לנו כדי לקדם את רווחת האנשים החרשים וכבדי השמיעה בארץ.

ניתן לתרום באחת הדרכים הבאות:

א. הפקדה ישירה לחשבון הבנק של המכון: בנק לאומי מס' 10, סניף המעפילים 616, רח' השלושה 2 תל אביב, מס' חשבון: 020350/14 על שם המכון לקידום החרש.

ב. לשלוח המחאה לפקודת: המכון לקידום החרש - ביה"ס תיכון עירוני ט', רח' טשרנא 7,תל-אביב 67329

או להתקשר לטלפון 03-6311595 03-6311595      ,  פקס  03-6316419  או ל info@dpii.org

התרומות  מוכרות לצורך מס.

נודה לך  על תרומתך.

להזמנת מופע בשפת הסימנים

 

לתרום בלי להוציא שקל מהכיס - לחצו כאן!

המכון לקידום החרש, טלפון:03-6311595 03-6311595 ; פקס: 03-6316891

דוא"ל: info@dpii.org

www.sela.org.il