ספט 14, 2010

לתרום לעמותה כמו שמשקיעים במניה


המשבר הכלכלי הביא להתמוטטות של עמותות רבות. כל תורם מעוניין שהכסף שלו יגיע למטרות החשובות ולא יתאדה ביחד עם העמותה. כדאי שנתייחס אל התרומה שאנחנו נותנים כמו אל השקעה במניה ונבצע אנליזה של הארגון בטרם נשקיע בו

עמתות רבות לא שרדו את הסערות בשוק ההון. "ואז הגיע המשבר" - הביטוי הזה הפך נפוץ למדי בין מנכ"לים של המגזר השלישי, שהושפעו באופן דרמטי מהמשבר הכלכלי האחרון.

המשבר חשף את השחקנים החלשים והלא יציבים בתחום, אשר חלקם גם לא עמדו בלחצי הזמן והכריזו על סיום פעילותם.

כיצד מרגיש תורם, גדול כקטן, אשר רואה את כספי תרומתו יורדים לטמיון ברקע החובות הכספיים או מעניין יותר מכך - האם היה אפשר לחזות את הנפילה מראש?

כמנהל השקעות ומתנדב פעיל בכמה עמותות חברתיות, אני משוכנע שהתשובה היא חיובית. בהינתן כי יש בידינו את כל הנתונים הרלוונטיים, האנליזה היא פשוטה למדי, אפשר וכדאי לתרום לעמותה על ידי שימוש באותם פרמטרים להשקעה במניות.

איך עושים את זה? הנה כמה המלצות בסיסיות:

חזון לטווח ארוך והנהלה חזקה
חזון היא מילה מופשטת בעלת יישומים פרקטים ביותר. עמותה בעלת חזון לטווח ארוך תהיה עמותה שחושבת על יום המחר, הן מבחינת הניהול המקצועי אך בעיקר מבחינת ה'מוצר' שהיא מייצרת - העשייה החברתית שלה.

לדוגמא, עמותת 'קו הזינוק' אשר בה בחרתי להתנדב, מתמודדת עם בעיית משבר המנהיגות שפוקד את ארצנו בעשורים האחרונים, אך במקום לייצר מענה מיידי של 'כיבוי שרפות', היא מאתרת מדי שנה בתהליך מיון קפדני נוער איכותי מהפריפריה החברתית של ישראל, ולוקחת אותם למסע בן 10 שנים של פיתוח מנהיגות ערכית.

במידה רבה הדבר התאפשר הודות לחזונו (וסבלנותו) של מייסד ויו"ר העמותה ד"ר דרי שילון.

שקיפות - כמה אחוזים מגיעים למשתמש הקצה?
לפני כשבועיים הציג משרד המשפטים מאגר אינטרנטי חדש הכולל מידע אודות 30 אלף עמותות ומלכ"רים הפועלים בישראל.

המידע הוא רחב ומגוון; מרשימת מקבלי שכר דרך דיווח על פעילות העמותה ועד אישורי ניהול תקין ודו"חות כספיים מבוקרים.

מדינת ישראל היא השלישית בעולם שמשיקה מאגר נתונים הנוגע למגזר השלישי ואין ספק שהוא הכרחי.

כבר אין צורך להאמין למילתו של המנכ"ל אשר מציג בפניכם תמונה כספית כזו או אחרת, הנתונים נמצאים ואתם יכולים לבחור. בין הנתונים חשוב לשים לב לנתון נוסף - כמה אחוזים מהתרומה אכן מגיעים למשתמש הקצה?

תרומה חברתית אפשר למדוד
האמרה הישנה כי עשייה חברתית, חינוכית, טיפולית וכדומה, איננה ניתנת למדידה מדויקת, היא בעיקר דרך בדוקה לאתר עמותה שאינה עובדת באופן מקצועי וממוקד.

תשואה חברתית ניתנת למדידה על תהליכים מקצועיים של בקרה ומדידה שיכולה להתקיים באופנים רבים; ממשובים אנונימיים של מקבלי השירות ועד אבחון של חברת ייעוץ ובקרה חיצונית.

העניין הוא שעמותה שלא יודעת להגיד מספרים מדויקים וסדרי גודל של השפעה חברתית היא כזאת שלא סיימה עם עצמה תהליך חשוב - אם היא לא יודעת מה עובד, איך היא יכולה להשתפר?

בונוס: משהו ייחודי שקשה להעתיק
מעטות העמותות החברתיות אשר מייצרות היום מנגנון פעילות, שמחר בבוקר לא ניתן יהיה להעתיק אותו מהם ואף די בקלות.

"חפיר חברתי" בעולם המגזר השלישי הוא לא דבר שקל לאתר אבל שווה לנסות.

עמותת 'סנגור קהילתי' למשל, המעניקה סיוע משפטי ברחבי הארץ, מפעילה 'חנות זכויות' שמטרתה להנגיש לתושבים ייעוץ וליווי בכל הנוגע למימוש זכויותיהם וזכאותם החברתית.

לעמותת 'פעמונים' יש מנגנון ייחודי של נתינת ייעוץ כלכלי ואף הלוואות ללא ריביות למשפחות בקשיים כלכליים, שלא קיים בשום צורה אחרת בארץ.

חשוב לזכור כי בניגוד להשקעה במניות, תרומה חברתית יכולה להשפיע ישירות על אנשים רבים, ולכן מומלץ לעשות מעט שיעורי בית לפני שתורמים.

הכותב הוא מנהל השקעות בבית ההשקעות תמיר פישמן ומתנדב בזמנו הפנוי בעמותת "קו הזינוק" לעידוד מנהיגות בקרב בני נוער

למאמר המקורי לחצו כאן

יאיר דרורי - Ynet