במסגרת סדרת הכתבות "חיים בשוליים", מביאה אורלי וילנאי לבמת התקשורת הצפופה מכתב משולי החברה הישראלית - לקרוא ולהתעורר.

מתוך המכתב, שמתייחס באופן כללי לשכבות חלשות, ניתן לחלץ היבטים שאינם רחוקים ממצבם של מיעוטים אחרים בישראל - ובתוכם, החרשים וכבדי השמיעה.

חרשים וכבדי שמיעה הם קבוצת מיעוט פוליטית, בייחוד במישור החברתי, הכלכלי והפוליטי. בעקבות קריאת המכתב עולים הרהורים נוקבים על המודלים הכלכליים שמנחים את החברה הישראלית, בעיקר - מודל "מערכות הסיוע" של המוסדות הציבוריים, אשר מקבעים את המצב הקיים ומנציחים את "אשליית השינוי".

לנוכח כל השיטות, אשר מכוננות (רק לכאורה), שינוי יסודי, אנו מבינים ונוכחים לדעת ששינוי מהותי יווצר אך ורק כתוצאה של שינויים פרדיגמטיים בתפיסת העולם הכוללת ובסוגיות כבדות משקל: סגירת פערים חברתיים וכלכליים.

מכתב זההוא בין תמרורי אזהרה וסכנה רבים, אשר מתריעים בפנינו על המצב הקיים ועל השלכותיו על החירות והדמוקרטיה, על החינוך וההשכלה, על הכלכלה החברתית ועל החוסן האנושי של תושבי מדינת ישראל.