יונ 2, 2009

המכון לקידום החרש- "בית קטן בערבה"


המכון לקידום החש הוא אמנם ארגון קטן, אך ארגון שעובד מכל הלב ומשגי כל כך הרבה. זהו ארגון ייחודי במינו בארץ, ובעל סניף אחד, אך זהו מקום הפועל ברחבי הארץ, ודואג להשמיע קולו בכל העולם. פרויקטים ממשיכים להתפתח, ותמיד צצים רעיונות חדשים. דרך הדברים הקטנים, הם מגשימים את החלום הגדול, והוא להכשיר את החרשים ולחזק את התפתחותם בחברה הכללית בכלל, וכאנשים חרשים בפרט. כמו כן, קיימת חשיבות גדולה לחיזוק את הקשר בין קהילת השומעים ובין קהילת החרשים. המכון רואה בעיניי רוחו את הפתגם "כולם שווים בעיניי האלוהים".

 

האוניברסיטה העברית -ירושלים
בית הספר לחינוך
מגמת חינוך מיוחד

 קורס- היבטים שיקומיים בלקויי שמיעה

מרצה- ד"ר אורנה ערן

 מגישה- יעלי זיידמן
תאריך- מרץ 2009


המכון לקידום החרש- "בית קטן בערבה"
המכון לקידום החרש, הוא "בית קטן בערבה" , בית קטן מלא אנשים עם לב רחב שנותן מעצמו כל-כך הרבה לקהילת החרשים וכבדי השמיעה ברחבי ישראל. המכון ממקום בתוך המולת בית-הספר עירוני ט' בתל-אביב. זהו מקום שפועל בכמה היבטים ולא נח על זרי הדפנה. בכל עת, ובכל רגע הוא פועלים בכמה חזיתות על מנת לדאוג שכולם יהיו ערניים לעמותה זו, וכולם יתפחו את העיניים לקהילת החירשים הקיימת בישראל.

חזון המכון-
המכון לקידום החרש בישראל הינו עמותה ללא כוונות רווח שהוקמה ב-1993 על ידי אנשי מקצוע מומחים בתחום החירשות. המכון נוסד על בסיס האמונה כי לאדם החרש, כבד השמיעה קיימת הזכות המלאה לחיים מלאים ושילוב בקהילה הרחבה בישראל, תוך הכרה והתייחסות הולמת לצרכיו.
המכון שואף וחותר לחברה מתוקנת שתקבל בברכה אליה את קהילת החירשים ותתרום להתקדמותם בתוך הקהילה. אנשי המכון פועלים רבות להעלאת המודעות ולצמצום הפער בין האנשים החירשים וכבדי השמיעה והאנשים השומעים. המכון לקידום החרש מחשיב את עצמו כנושא הדגל וכמודל הייחודי המהווה דוגמא לעבודת צוות מוצלחת ופורה של אנשי מקצוע שומעים, חרשים וכבדי שמיעה. כולם פועלים יחד כ"לב אחד שפועם למען כולם". המכון ואנשיו מאמינים כי מתן ידע שווה כוח. כל כן, תוכניותיו מבוססות על מתן ידע, כלים וכל הכישורים הנדרשים להתמודדות טובה יותר לאדם החרש/ כבד השמיעה. המכון שם לו למטרה ליזום ולפתח תוכניות, שירותים, פרויקטים בתחום הרווחה, שיקום וחינוך לרווחתם והעצמתם של האנשים החירשים וכבדי השמיעה. נוסף על כך, כל פעילותם בהעלאת המעורבות של אנשים מתוך הקהילה שיפתחו את דלתותיהם למען קהילת החירשים, עושים זאת במתן ידע ופתיחת המחסומים ששמו בפני קהילת החרשים/כבדי השמיעה. בכל דרך אפשרית הם פועלים, ועושים למען חיים קלים יותר ונעימים יותר.
ההיסטוריה של המכון לקידום החרש-
המכון לקידום החרש החל את דרכו דרך עיניהם של 3 אנשים: יוסי אנגלברג, אלי קבאקוב וישראל סלע ז"ל. יוסי אנגלברג עבד עם אוכלוסיית העיוורים בזמנו, ישראל היה בן שומע להורים חרשים וכבר היה פעיל למען אוכלוסיית החרשים עוד מילדות ואלי הכיר את יוסי וישראל, והשלושה החליטו לחבור יחד למען מטרה גדולה.
ישראל סלע ז"ל נולד כבן שומע לזוג הורים חרשים. ובזכות זאת ישראל נעשה מעורב בארגוני החרשים עוד מילדותו. עוד בבית הוריו, היו נפגשים קהילת החרשים והתהוו לארגון שנקרא "ארגון החרשים" שתמך בקהילת החרשים בזמנו בארץ. כבר אז החל הקשר של הארגון, עם ארגון ג'וינט שבישראל ובניו-יורק. ישראל שבעקבות הוריו, והקשר שלו לארגון החרשים מגיל צעיר, המשיך את דרכו גם כסטודנט. בזכות ארגון ג'וינט ישראל סלע, המשיך את לימודי הדוקטורט שלו בנושא חירשות, באוניברסיטת החרשים היחידה בעולם, שהיא "גאלודט" Gallaudet . ישראל דאג להגעתם של סטודנטים לאוניברסיטה בה הוא התקדם והחליט שהוא יהיה "נושא הלפיד" ללימודי סטודנטים חרשים פה בארץ. ישראל החליט שבעזרת חבריו, אלי ויוסי הם יקדמו את לימודי הסטודנטים החרשים בארץ.
חשיבותה של המשפחה ומיקומו של ישראל במסגרתה באו לידי ביטוי גם בתקופת הלימודים בארה"ב, כשנודע לו על קיומו של ארגון הבנים/בנות של הורים חרשים CODA - Children of Deaf Adults. באותם ימים התארגן הכנס הראשון של הארגון, וישראל החליט מיד להצטרף כחבר בארגון. מאותה פעם ראשונה, ישראל ואשתו השתתפו בכנסי הארגון, וישראל עשה את הצעדים הראשונים להקמת ארגון דומה בישראל.
כבן שומע להורים חרשים, הבין ישראל את החשיבות של עולם החרשים בעיני עולם השומעים. ישראל הרגיש כי חלק מייעודו בחיים היה לעורר את המודעות לכך, שחרש הוא אדם ככל אדם, עם יכולות, רצונות וכישרונות. חרשים יכולים להגשים את חלומותיהם בכל מצב ותחום. ישראל האמין בפיתוח הפוטנציאל האישי בד בבד עם הצורך להבין את הקשיים ולהכיר בהם. חשוב היה לו לפתח את מודעות הציבור הרחב ואנשי המקצוע באמצעות הרצאות וקורסים מקצועיים באוניברסיטה ובסמינרים. הוא אף עודד את שילוב הקורסים של חרשים ושפת הסימנים במסגרת הוראת החינוך המיוחד.
אלי קבאקוב, כמו ישראל סלע, שם לב לחוסר בשירות המקצועי שנתנו אנשי מקצוע בתחום השיקום לאנשים חירשים. נוסף על כך, אלי שם לב כי אין מספיק פרויקטים חינוכיים עבור החירשים, ואין אפשרות לקדם את הסטודנטים פה בארץ. תפקידו של אלי בתוכנית קידום החרשים בארץ הייתה כתיבת רציונל "למה צריך לקדם את הסטודנטים בארץ", למה הם צריכים עזרה. אותו רציונל הוגש לסוכנות היהודית בשנת 1993, למטרת גיוס כספים למטרה הנעלה. ויחד עם עזרתו של יוסי אנגלברג, שהיה פעיל בגיוס הכספים, כאשר התוכנית אושרה בשנת 1995, התחילו עם הפרויקט הראשון שהותאם לסטודנטים.
הפרויקט הראשון היה פיילוט באוניברסיטת תל-אביב,ונקרא מודל הצלח"ה. במודל החלו בחונכות עם סטודנטים חרשים על מנת לקדם את לימודיהם באוניברסיטה (לינוי, אחת מרכזות הפרויקטים במכון, השתתפה בפיילוט). לאט לאט התפתח הפיילוט לתמיכה בקבוצות סטודנטים ומשם המשיך להתפתח משם לפרויקטים נוספים ועד להתרחבות של המכון כיום בכל מעשיו.

 
ייעודו של מרכז התמיכה של המכון-

מרכז התמיכה של המכון לקידום החרש מיועד בעצם לכל מי שמעוניין ללמוד, לומד באוניברסיטה/ מכללה/ קורסים על תיכוניים/ פסיכומטרי. כמו כן, מיועד למי שמאושר לתוכנית שיקום מטעם המוסד לביטוח לאומי. וגם, מיועד למי שלומד במימון עצמי באוניברסיטה/ מכללה/ קורס על תיכוני ופסיכומטרי.
מטרת המכון היא לסייע ככל האפשר על מנת שהאנשים החרשים וכבדי השמיעה יקבלו הזדמנות שווה ולא יבודדו עצמם מן החברה אלא יוכלו להשתלב בכל התחומים האפשריים, החל מלימודים אקדמיים, תעסוקה והחיים הרגילים. המטרה היא להפוך אותם לאזרחים שתורמים לחברה בה הם חיים באותה המידה בה הם נתרמים.
המכון הוא המכון היחידי מסוגו בארץ. זהו מכון בעל סניף אחד ומיוחד, ואין לו סניפים אחרים ברחבי הארץ אך עובד עם מקומות נוספים בכל הארץ לקידום מטרתו. המכון עובד עם בתי-ספר, מתנ"סים, קורסים לשפת הסימנים המתקיימים בכל רחבי הארץ ועוד הזרוע נטויה. כמו כן, זהו המכון היחידי בארץ שפועל למטרת קידום הסטודנטים החרשים בישראל 0הרחבה בהמשך).
השירותים הניתנים על ידי המכון-
א. ייעוץ/ מידע- 1) ייעוץ פרטני לסטודנטים.
2) מתן מידע לגבי זכויות במוסדות השונים.
3) יעוץ למוסדות הלימוד למוסד לביטוח לאומי.
4) חוברת "טיפים" לסטודנט המתחיל.
הישגי המכון הביאו לכך שכל סטודנט חרש/ כבר שמיעה (המאושר לתוכנית שיקום במוסד לביטוח לאומי), זכאי לקבל סל נגישות בלמודים האקדמיים או בקורסי הכשרה על תיכוניים. סם הנגישות כולל שירותי תמיכה כחלק מסל השיקום של הסטודנטים החרשים וכבדי השמיעה.
ב. ליווי והדרכה- 1) ליווי והדרכה לסטודנטים לקראת ובמהלך הלימודים.
2) בניית תוכנית תמיכה אישית , כולל אמצעי נגישות.
3) סיוע בהשגת הקלות / התאמות.
חשוב לציין שכיום, המכון בקשר עם למעלה מ-60 מוסדות לימוד אקדמיים ועל תיכוניים ועובד איתם בשיתוף פעולה על מנת לסייע לסטודנטים החרשים וכבדי השמיעה הלומדים בהם. בזכות התוכנית שפתוחה על ידי המכון לקידום החרש, כל סטודנט חרש / כבד שמיעה זכאי לתוספת זמן במבחנים. כמו כן, קיימת התחשבות והתאמות באנגלית ברוב המוסדות האקדמיים.
ג. סנגור- 1) סנגור פרטני מול מוסדות הלימוד- על מנת שיקבלו שוויון זכויות אקדמי.
2) סנגור פרטני מול המוסד לביטוח לאומי.
3) סנגור קבוצתי.
4) קשר שוטף עם מוסדות הלימוד והמוסד לביטוח לאומי.
המכון לקידום החרש הוא מכון שעובד כמכון הדואג לרווחת החרשים. הוא עובדים כחונכים באופן פרטני, ומגיעים אף לבתיהם של החרשים. מודל הצלח"ה שזהו מודל שעובד בקבוצות וגם אנשים מגיעים למרכז לקבל מענה לפניותיהם. מלבד זאת מאורגנים ימי עיון והתרמה אותם מארגן המכון ודואג להעצמתם התמידית של החרשים.
ד. סיוע בנגישות- 1) מתן המלצה לביטוח לאומי לסיוע ב- תרגום, תמלול, שכתוב ידני, ושקלוט.
2) מתן המלצה לביטוח לאומי לסיוע בשימוש באמצעי עזר טכנולוגיים. וגם סיוע במתן הנחה
ברכישת מכשיר F.M ומכשירי שמיעה.
3) השאלת מחשבים.
4) סיוע במציאת מתורגמנים ו/או קלדניות לאדם כבד שמיעה/ חרש, מגיע 45 שעות בשנה.
השעות מנוצלות לקבלת עזרה ממתורגמנית, או קלדנית, תלוי מהו הצורך. למשל, אדם חרש שצריך לגשת לקופת חולים, לעיתים יבקש את עזרתה של מתורגמנית שתרגם עבורו ותיתן לו תמיכה. כאן נכנס לתמונה המכון, ומאתר עבור אותו אדם מתורגמנית ממאגר המתורגמנים שקיים ונגיש עבור המכון.
ה. פיתוח קורסים מיוחדים כגון, סדנה להורים חרשים, סדנה פיננסית, השתלמויות למורים חרשים, קורסים לשפת סימנים ועוד הרבה קורסים אחרים הבאים להרחיב את הידע, העצמת החרשים וכבדי השמיעה ולשם הנאה גרידא.
ו. סיוע במלגות / מענקים- 1) חלוקת מלגות ביום הסטודנט.
2) המכון שוקד על הרחבת הקשר עם גופים/ קרנות המחקים מלגות לסטודנטים.
3) מתן מידע על קרנות/ מלגות קיימות.
4) אפשרות לחנוכות פר"ח בתמורה למלגה- לפי תקנות פר"ח ובהתאם צורכי התוכנית.
יום הסטודנט לחרשים וכבדי השמיעה הוא יום סטודנט מיוחד ארצי במינו שנערך במיוחד עבור כל אותם סטודנטים חרשים וכבדי שמיעה, על מנת לתת להם את החוויה המלאה של "להיות סטודנט". יום סטודנט זה נערך בחסות אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל-אביב.
בנוסף ליום הסטודנט נערכים אירועים רבים מטעם המכון כדי לקדם את מטרת המכון ככל האפשר, ולהעצים את המודעות כלפי קהילת החירשים וכדי לאחד ולאגד את קהילת החרשים וכבדי השמיעה.
• קורסים לשפת הסימנים נערכים בכל שנה ברחבי הארץ, כפי שצוין לעיל, ומתקיימים כ-21 קורסים בכל שנה. כל קורס מכיל בתוכו בין 15 ל-18 משתתפים (אנשים שומעים).
• ישנם מספר פרויקטים קובעים במכון (עליהם יסופר קצת בהרחבה בהמשך) כגון: פרויקט השואה, פרויקט הנגב "אל סעיד" , מודל הצלח"ה, מודל "רואים סיפור", קידום המכון באינטרנט ועוד.

 
צוות המכון-
המכון לקידום החרש מכיל בתוכו צוות של 14 אנשים. כל אחד מהם הוא רכז פרויקטים ואחראי לתחומו. הצוות מורכב מאנשים שומעים וחרשים גם יחד, העובדים ביניהם בשפת הסימנים. כל אחד מהם הוא כוח אדיר בפני עצמו, ויחד הם משלבים את הכוחות לקידום חזון המכון.
להלן רשימת צוות המכון: יעל קקון, מנכ"ל; אלי קבקוב, מנהל פיתוח תוכניות; אורנה בן-חור, מנהלת אדמיניסטרטיבית; קובי-חי יעקבי, עורך אתר "סלע"; אורית זולברג, מנהלת תחום השכלה ותעסוקה; לינוי מזור, מנהלת מרכז העצמה ותוכניות מיוחדות; גל רוקניאן, רכזת "מודל הצלחה" ו"רואים סיפור"; רוז עמאר, רכזת פרויקט נגב; דנה לוי, רכזת הדרכה; ננה בר, רכזת סטודנטים; גליה כהן, חשבת המכון; אילנה סבן, רכזת "מספרי הסיפורים"; אביגיל מעטוף, מתאמת מרכז סלע ; נעה ייגר, מקדמת קשרי קהילה; חוה סביר, מתנדבת, חברת הוועד המנהל של המכון לקידום החרש; שני מצליח, מתנדבת בת שירות לאומי; שרה חרל"פ- קמיניץ, מתנדבת במכון; דליה נח, מתנדבת במכון.
• יעל קקון- היא המנכ"לית כיום של המכון לקידום החרש, עו"ס ומתורגמנית. תואר שני בעבודה סוציאלית אוני' תל אביב, בת למשפחה חרשת. כמו כן, היא מלמדת תואר ראשון בתרגום
שפת הסימנים באוניברסיטה.
• אלי קבקוב- אחראי על הפניות וגיוס הכספים למען המכון בארץ ובחו"ל (בעיקר ארצות-הברית).
• אורנה בן-חור- המנהלת האדמיניסטרטיבית של המכון, שבנוסף להיותה אחראית על כספי המכון, היא אחראית למציאתם של קלדנים ומתורגמנים נוספים. דואגת באופן שוטף לפרסום באתרי דרושים, אוניברסיטאות ומכללות. עוזרת בפניות חרשים באשר לזכויותיהם. המכון לקידום החרש זכה במכרז לזכויות החרשים, לאחר שמשרד הרווחה פטר זאת מעצמו, ואורנה אחראית לטיפול בנושאים השוטפים הנוגעים לזכויות החרשים. אורנה אחראית לניהול התיקים של החרשים שמקבלים את זכויותיהם. למשל, חרש אשר השתמש ב-20 שעות מתוך ה-45 להן הוא זכאי לתמיכה של קלדן/ מתורגמן, דואגת לעדכן זאת. וגם, דואגת לבדוק אם כל חרש אשר פנה אליה הוא מודע לזכויותיו בסל התקשורת ושמקבל את קצבתו אחת לארבע שנים, מטעם ביטוח לאומי, ויש לו אישור העומדת על סכום של 3109 שקלים.
• אורית זולברג- אחראית על מיזם התעסוקה שעובד בשיתוף פעולה עם ארגון ג'וינט (פירוט על מיזם התעסוקה בהמשך העבודה). מנהלת מרכז תמיכה לסטודנטים הלומדים בהשכלה גבוהה/על תיכונית בכל רחבי הארץ. בוגרת אוניברסיטת ת"א בחוג לחינוך מיוחד+ לימודים של שנה באבחון דינאמי.
• לינוי אורלב - מנהלת מרכז למידה ופיתוח תוכניות מיוחדות במכון לקידום החרש, תואר שני בייעוץ חינוכי ותואר ראשון בחינוך מיוחד באוני' בר אילן. כבדת שמיעה. אחראית על כל פתיחת הקורסים לשפת הסמנים, השתלמויות למורים חרשים, פתיחת סדנאות שונות למיניהם כגון, סדנה להורים חרשים, סדנת התמכרויות ועוד ידה נטויה. נוסף על כך, לינוי, יחד עם שתי מחברות נוספות, כתבו חוברת על חוויות מעולם החרשים שנועדה לסייע לאנשים חרשים וכבדי שמיעה להתמודד. מוצעות דרכים להתגבר על חלק מהקשיים יחד עם כלים להקלה. בחוברת ישנם רשמים אישיים של אנשים כבדי שמיעה וחרשים בצד התבוננות מקצועית- תיאורטית ומעשית.
• גל רוקניאן- מנהלת תוכניות מודל הצלחה-ידע והעצמה" ו"רואים סיפור". בוגרת מסלול מצטיינים ותואר ראשון בחינוך מיוחד בסמינר הקיבוצים, אישה חרשת, נשואה לבעל חרש ואימא לבת ובן שומעים. בכל שנה יש כ-300 אנשים שעוברים במודל ההצלח"ה.
• חוה סביר- אחראית על קידום פרויקט השואה ומתנדבת במכון. על הפרויקט יורחב בהמשך.
המכון לקידום החרש כפי שצוין קודם לכן, עובד עם מקומות רבים ברחבי הארץ. אחד מתפקידיו הרבים הוא למצוא מתורגמנים וקלדנים, אשר נותנים את שירותיהם לחרשם בכל עת שצריכים אותם. כיום, במאגר המכון מצויים כ-50 מתורגמנים, קלדנים, חונכים ומדיריכם עצמאיים העומדים לשירות המכון. לכל קורס מדריכים שנפתח מגיעים בין 10 ל-15 מדריכים בכל פעם.
התקציב שמגיע אל המכון מגיע מקרנות שונות בחוץ-לארץ ומעט מן הממשלה ( כ-5-10% בערך). ארגונים כמו ג'וינט ישראל, אף ם מהווים תמיכה כלכלית עבור המכון, ומשתפים פעולה בהקמת פרויקטים רבים. הפנייה אל הקרנות שבחוץ-לארץ נעשית בתוך תהליך ארוך על מנת לגייס כספים. ההליך מתחיל במכתב ראשוני, ולאחר מכן במילוי בקשה מלאה המכילה ערמה לא קטנה של טפסים. לפי תיאורו של אלי קבאקוב, לעיתים מיליו הטפסים עלול להמשך בין 10-40 שעות. זוהי פרוצדורה לא פשוטה. הכספים אינם ניתנים סתם. הבנת הרציונל העומד מאחורי הבקשה חייבת להיות ברורה, וכל השאלות האפשריות חייבות להיות בעלות מענה. בלי זה, אין מימון עבור המטרה. גיוס הכספים לעתים מגיע למאות אלפי שקלים, אך זוהי עודה לא קלה ואין קיצורי דרך. כל מימון דורש הרבה עבודה ו"זיעת כפיים".

 

הפרויקטים של המכון -
• פרויקט השואה- לפי הידוע והמידע שנאסף- הנאצים ראו בחרשים ובפגועי הנפש אנשים הפוגעים בטוהר הגזע הארי, והחליטו לטפל בהם עוד לפני מלחמת העולם השנייה. ה"טיפול" הזה כונה T4 (אותנזיה או המתת חסד).
הניסויים הראשונים של המתת אנשים בגז (שאחר כך יושמו במחנות ההשמדה) נערכו על האנשים ש"טופלו" במבצע T4 , ובהם החרשים. חרשים יהודים נפגעו פעמיים - פעם כחרשים ופעם כיהודים. בשנת 2001 יצאה לאירופה בפעם הראשונה משלחת של חרשים וכבדי שמיעה, מבוגרים וצעירים, למסע שורשים והזדהות עם חרשים שחוו את השואה. בעקבות המסע התברר, כי לקויי השמיעה - כמו גם אוכלוסיית השומעים - כלל אינם ערים לתלאותיהם של החרשים במהלך תקופת המלחמה.
פרויקט זה הוקם בשנת 2002 על ידי חוה סביר, שהייתה פעילה כראש "אגודת החרשים בישראל". בעזרת "יד ושם" הצליחו חוה והמכון לאתר 40 ניצולי שואה חרשים. זוהי מטלה לא פשוטה לביצוע, לפי דבריה של חוה, כיוון שקשה לאנשים לתאר מלכתחילה כי בשואה היו אנשים חרשים. וזהו צעד לא פשוט עבור אותם אנשים חרשים אשר עברו על בשרם חוויה שהשאירה צלקת נפשית. חוה טוענת כי קשה לאתר את אותם אנשים של חוסר רצונם לדבר על החוויה הזו, של גם להיות חרש, ולהיות חרש בתקופה של מלחמה נוראית. חוה הוסיפה כי הם פועלים גם בכיוון של ניסיון לאתר דור שני לאותם אנשים, וכיום, קיים ספר בתהליך כתיבה, של אותו דור שני, שמדבר על החוויה של להיות ילד להורים ניצולי שואה שהם גם חרשים.
הפצת סיפורה של קהילת החרשים וכבדי השמיעה בתקופת השואה תספר את סיפורם של אנשים, אשר למרות סיכויי הישרדות קלושים, הצליחו לשקם את עצמם ולהפוך לחלק בלתי נפרד של החברה בישראל. המכון לקידום החרש משתתף בהנצחת סיפוריהם האישיים של ניצולי השואה ושל מייסדי קהילת החרשים בישראל. הסיפורים יובאו באתר "יד זיכרון לעולם" בשפת הסימנים, בקלטות וידאו, ובתוספת קריינות וכתוביות.
• פרויקט "רואים סיפור"- פרויקט זה מהווה סוג של גשר בין עולם השומעים לעולמם של כבדי השמיעה והחרשים. זהו מופע של מספר סיפורים שומע בשם יהודה עצבה, העובד עם מספרי סיפורים חרשים. הם מספרים את סיפוריהם מזווית אישית שלהם של תנועה והבעות פנים, וסימני ידיים, בלווי מתורגמנית מקצועית לשפת הסימנים.
בין הסיפורים: סיפורי אגדות, משלים, אנקדוטות ואירועים שונים בחיי קהילת החרשים, סיפורי היסטוריה של אנשים חרשים בארץ ובעולם ועוד.
• מרכז העצמה למבוגרים- פרויקט זה אחראי לקורסים והשתלמויות להעצמת הקהילה ומתן כלים נוספים עבור קהילת החרשים להקלה על חייהם והעשרתם. החשיבות בעיניהם היא לחזק את התשתית של החונכים והמדריכים החרשים וכבדי השמיעה העובדים עם ילדים חרשים וכבדי שמיעה. המכון לקידום החרש, רואה בילד החרש כילד שנמצא בפוטנציאל לסיכון באופן בסיסי עקב היותו שונה מהסביבה הכללית והשומעת. מבחינתם זהו מהווה גם סיכון על עיצבו הזהות של הילד, ועל ידי חשיפה למבוגרים חרשים וכבדי שמיעה בעלי זהות חיובית, מגובשת ומתפקדת, ניתן יהיה להשפיע על עיצוב זהות חיובית בקרב ילדים ובוגרים חרשים וכבדי שמיעה על מנת שיתפתחו ויתפקדו בקרב אוכלוסיית החרשים וכבדי השמיעה, וגם בקרב האוכלוסייה הכללית השומעת.
להלן מספר הקורסים:
1) אור ירוק לצעירים- המכון לקידום החרש בשיתוף פעולה עם עמותת "אור ירוק, דואגים למפגש הדרכה של נהג עם מלווה. דאגתם היא להדריך את הנהגים החרשים וכבדי השמיעה כיצד לתקשר עם המלווה, איך לשים לב לתנועה למרות מגבלת השמיעה ועוד. הדרכה מלווה על ידי מנה חרש/ כבד שמיעה או בתרגום לשפת הסימנים. כמו כן, ניתנת להם ערכה על נהיגה בטוחה.
2) סדנאות להורים- הסדנאות מיועדות להורים חרשים וכבדי שמיעה, המועברות על ידי מומחים ובעלי ידע מקצועי על עולם החרשים במטרה לתמוך בהורים ולספק להם מסגרת בה יוכלו לטפל בסוגיות יומיומיות. לדוגמא- באיזו שפה לתקשר עם הילדים, האם בשפת הסימנים או עברית?
ישנם הורים שנאלצים לברר היכן הם עומדים כהורים לילד שומע, ומה תפקידם בחייו ובתוך הקהילה השומעת. נושאים אלו ובעיות נוספות מטופלות בזמן הסדנאות.
3) העצמת נשים חירשות וכבדות שמיעה- זהו קורס המאפשר לאותן נשים לפתח את עצמן מבחינה אסרטיבית, יוזמה, מיומנויות ניהול, מניפולציות ועוד. המטרה בקורס זה היא לפתח את העוצמה הפנימית שלהם כנשים בכלל, וכנשים חירשות וכבדות שמיעה בפרט. וגם לדעת להקדיש זמן איכותי לעצמן כנשים.
4) קורס שפת סימנים באנגלית- קורס ייחודי לאנשים חרשים וכבדי שמיעה בשפת הסימנים האמריקאית ASL . הקורס מיועד לכל מי שמתכנן לנסוע לחו"ל, או בכל למי שרוצה ללמוד שפת סימנים זרה להשכלתו הכללית. הקורס מועבר על ידי מורה חרש/ת שדובר/ת שפת סימנים אמריקאית וישראלית.
5) חונכות פר"ח- קורס זה מיועד עבור סטודנטים חרשים ו/או כבדי שמיעה, שבמסגרתו יוכלו לחנוך ילד חרש/ת או כבד/ת שמיעה, לתת לו/לה תמיכה בדרכי ההתמודדות בעולם השומעים והחרשים, לשמש לו מודל להצלחה, לעזור לפתח זהות אישית וחיובית ולהקנות לו/לה כישורים חברתיים טובים. בעזרת החונכות יוכלו הילדים החרשים לפתח קשרים חברתיים מוצלחים יותר, ויוכלו להפחית את חושת הבידוד והניכור שרבים מרגישים.
ההשתתפות בתוכנית פר"ח מקנה מלגה לסטודנטים בגובה של כחצי משכר הלימוד.
(***ישנם מודלים נוספים לחונכות שיפורטו בהמשך).
6) סדנת נהיגה מונעת- סדנאות אלו מיועדות לבוגרים, מבוגרים וגיל הזהב חרשים וכבדי שמיעה בנושא נהיגה מונעת וזהירות בדרכים. המכון לקידום החרש בשיתוף עם ארגון "דרך חיים" הכשירו מדריכים חרשים וכבדי שמיעה בתחום הנהיגה המונעת בנושאים-נהיגה מונעת מודעת, נהיגת צעירים, הורה מלווה ועוד. את נושאים אלה מעבירים המדריכים לקהילת החרשים.
7) מנחים לליווי נהגים צעירים- בשיתוף פעולה עם "אור ירוק", המכון לקידום החרש מכשיר מנחים חרשים וכבדי שמיעה על מנת שיעזרו להנחות את הנהגים החרשים וכבדי השמיעה ומלוויהם כיצד עליהם לנהוג ולתקשר עם המלווה בזמן הנהיגה ועוד.
8) סדנת התערבות לשעת משבר- המכון לקידום החרש מציע סיוע מותאם עבור תושבים חרשים וכבדי שמיעה בצפון ובדרום הארץ באמצעות סדנאות התערבות לשעת משבר ומצוקה. סדנאות אלו פותחו בהתאם למלחמות אשר אתן התמודדו תושבי הצפון והדרום.
המטרה בסדנאות היא לזהות מצבי מצוקה נורמטיביים וייחודיים לאנשים חרשים וכבדי שמיעה, ודרכי התמודדות עם מצבים שכאלו. למשל, המכון לקידום החרש, בשיתוף פעולה עם המרכז למשאבי התמודדות בקריית-שמונה, הכשיר קבוצת מדריכים וכבדי שמיעה, להתמחות בהתמודדות במצבי חירום ומצוקה. כיצד עליהם לזהות מצבי מצוקה בחיי אנשים חרשים ועוד, על מנת לתת סיוע ותמיכה מתאימים להם.
9) סדנת קץ לאלימות- על פי הספרות המקצועית, אנשים עם נכויות חשופים לאלימות וניצול פי ארבעה עד עשרה, מאנשים ללא נכויות. כזה קורה, קשה להם פי כמה, לספר על כך או לחלוק את קשייהם. המכון, ביחד עם עיריית תל-אביב, הכשיר מדריכים חרשים וכבדי שמיעה בנושא של זיהוי וחשיפה של אלימות כלפי אוכלוסיית החרשים וכבדי השמיעה.
בסדנאות עוסקים המשתתפים בסוגיות של אלימות ומאפייניהם, בדרכים לזיהוי ואיתור ילדים, בני נוער ומבוגרים חרשים וכבדי שמיעה שחשופים לאלימות, ובלימוד הדרכים ההלומות להמשך הטיפול.
• פרויקט "מודל הצלחה"- סדנאות להעצמה, ידע לכלים לצמיחת קהילת החרשים וכבדי השמיעה.
תוכנית זו מופעלת בשיתוף פעולה עם ג'וינט ישראל, שזו היחידה לנכויות ושיקום.
ייחודיות הסדנאות הן בכך שהן מקנות כלים צמיחה העצמה וידע בהתמודדות בחברה הכוללת ובתוך קהילת החרשים וכבדי השמיעה. הסדנאות מועברות על ידי מדריכים חרשים וכבדי שמיעה, במטרה גם להעלות את הדימוי העצמי של החניכים החרשים וכבדי השמיעה.
קיימות 14 סדנאות במספר, להלן כמה דוגמאות-
1) סדנת "זהות אישית"- הכרה בייחודיות ושונות בתוך קהילת החרשים עם הפנמת המוסכמות החברתיות- תרבותיות של קהילת החרשים והחברה השומעת.
2) סדנת "ידע זה כוח"- העשרה והעמקת הידע בנושא זכויות, חובות, נגישות, טכנולוגיה ועוד. חיזוק הקשר לטכנולוגיה בחיי אדם חרש וכבד שמיעה והשפעת המכשורים הטכנולוגיים על חיי היומיום ככלי מסייע לתפקוד עצמאי, לנגישות ולהתאמה.
3) סדנת "תעסוקה ולימודים"- מתן כלים להכוונות תקשורתיות מול ועם אנשים שומעים בסביבת עבודה והכשרה. קימת גם סדנה על עולם העבודה המלמדת אותם כיצד להתאים ציפיות למציאות, איך לכתוב קורות-חיים ועוד איך עליהם להתאקלם במקום עבודה עם יחסי עובד-מעביד ועוד.
4) סדנת "מנהיגות צעירה"- גיבוש קבוצת חרשים במרטה ליצור קבוצת סנגור עצמית שתקדם את הקבוצה ומטרותיה. בסדנה לומדים על תכונות מנהיגים, סוגי מנהיגים, זהות ושייכות, שונות מול שוויון, התנדבות, יזמות ומעורבות חברתית ועוד.
5) סדנת "מחשוב ואינטרנט"- חיזוק הקשר עם המחשב והאינטרנט כלי להעצמה ותפקוד עצמאי בחיי היום-יום לאנשים חרשים וכבדי שמיעה. פתיחת ערוצי תקשורת בין אנשים חרשים וכבדי שמיעה בינם לבין עצמם ובינם ובין החברה הכוללת. זהו מתן הזדמנות לקבלת מידע זמין, עדכני, ללא תלות ומחסומים תקשורתיים, חברתיים ותפקודיים.
6) סדנת בטיחות בדרכים- הקניית ידע וכלים כיצד להימנע מתאונות, שמירת חוק ומוסר ועוד.
• פרויקט הנגב ("אל סעיד")- פרויקט חדש שמטרתו לעזור לשבט שלם של 125 בדואים חרשים. הפרויקט עובר דרך מסירה-מסע, שזוהי תכנית ארבע-שנתית אשר קיימת משנת 2006. המטרה היא לקדם את מצבם של נכים מבוגרים בחברה הערבית בישראל, התוכנית נולדה ביוזמת היחידה לנכויות ושיקום בג'וינט ישראל, ומשתתפים גורמים ממשלתיים, עמותות, קרנות ותורמים.
הפרויקט שיצא לדרך לקדום החרשים וכבדי השמיעה בחברה הבדואית, מתקדם בעזרתם הגדולה של המכון לקידום החרש. כחברה חרשת וכבדת שמיעה, סובלים הם מקשיי תקשורת עם הסביבה כיוון שבני משפחתם אינם דוברי שפת הסימנים, וגם חסר תשתיות בשפה הערבית המותאמות לחרשים במוסדות החינוך. בעזרת "מודל הצלחה", המכון לקידום החרש מגיש מידע על מיצוי זכויות, יוצרים קבוצות פעילות ומקדמים מדריכים חרשים שיהוו כמודל לחיקוי. כמו כן, יצא סרט "שבלול במדבר" המספר על האוכלוסייה הבדואית בנגב, במרטה להגביר ולהעלות את המודעות באשר לאותו שבט בדואי המתקיים בקשיים.
• פרויקט מרכז סלע- מרכז "סלע" קיבל אור ירוק להתחיל את פעילותו לשנת 2008 ועל מנת להגביר את המודעות של קהילת החרשים וכבדי השמיעה בישראל לנושא סל התקשורת, משמעותו והזכויות הנובעות ממנו, גייס המכון לקידום החרש מספר מדריכים ומסבירים מיומנים אשר יופיעו במועדוני החרשים ברחבי הארץ, יתדרכו את החרשים ואת כבדי השמיעה ויענו לשאלותיהם.
"מרכז סלע" יספק שירותי תרגום/תמלול/סל תקשורת לאנשים חרשים וכבדי שמיעה במכון לקידום החרש בישראל.
המרכז מספק את השירותים הבאים:
שרותי תרגום לשפת סימנים.
שרותי תמלול.
שרותי העתקת סימנים .
החזרים כספיים בגין רכישת אביזרי עזר לתקשורת (סל תקשורת).
החזרים כספיים בגין רכישת מכשיר פקסימיליה וגלאי בכי.
כל השירותים יינתנו על סמך אישורי זכאות לקבלת שירותי תמיכה לתקשורת של אגף השיקום, ובהתאם לתקנות.
** בכל הסדנאות קיימים מתורגמן, וקלדנית. כמו כן, מתעדים את הסדנאות ומתמללים אותן, על מנת להעביר את המידע שמועבר בהן בכל דרך אפשרית. נוסף על כך, מתקיימים ימי עיון מיוחדים, וימי התרמה למען המכון.
• פרויקט קורסים לשפת הסימנים לציבור הרחב-
שפת הסימנים הישראלית היא השפה הטבעית של החרשים וכבדי השמיעה בישראל. זו שפה חזותית, בעלת מבנה דקדוקי ייחודי משלה, ובכך היא שונה מהשפה המדוברת, שגם לה חוקים דקדוקיים משלה.
את שפת הסימנים מבקשים ללמוד אנשים שומעים, העובדים עם אוכלוסיית החרשים וכבדי השמיעה, דוגמת אנשי חינוך, עובדי שיקום, עובדים סוציאליים, אנשי המוסד לביטוח לאומי, קלינאי תקשורת, בני משפחתו של החרש וכן אנשים אחרים, המעוניינים לפתוח לעצמם ערוץ תקשורת נוסף.
המכון לקידום החרש מפעיל מערך רחב של קורסים להוראת שפת הסימנים באופן פרטי ובמקומות עבודה. כל המורים - חרשים וכבדי שמיעה - הם בעלי תואר אקדמי.
כיום, המכון מעביר קורסי שפת סימנים לחברות עסקיות שונות, המעסיקות עובדים חרשים ו/או כבדי שמיעה וכן לחברות המעוניינות להתמקצע ולייעל את השירות שהן מעניקות לקהל הרחב. את שפת הסימנים הישראלית מלמדים מורים, שהם עצמם חרשים או כבדי שמיעה, שלהם תואר אקדמי בהוראה.
הקורסים להוראת שפת הסימנים מאפשרים ללומדים לרכוש כלים ומיומנויות בשפת הסימנים הישראלית ולפתח מיומנויות תקשורת עם האדם החרש. במהלך הקורס נחשפים המשתתפים לידע ורקע על תרבותה של קהילת החרשים בישראל.
• פרויקט המיזם התעסוקתי - פרויקט זה הוא מיזם תעסוקה בשיתוף עם ג'וינט ישראל (ראה נספח) אשר נפתח באפריל 2008. הפרויקט מנוהל בראשותה של אורית זולברג.
מטרתו של הפרויקט הוא לחולל שינוי בקרב המעסיקים להעסיק אנשים חרשים וכבדי שמיעה. זויה לא חברת השמה, אך חשוב באותה המידה לעודד להעסיק אנשים, במיוחד אקדמאים, ולשבץ אותם בתפקידים של "נראות" (שיראו אותם ולא יהיו מאחוריי הקלעים) ושיהיו ראויים להם מבחינת רמת ההשכלה, בהתאמה לכישורים שלהם ושתהיה פתוחה בפניהם הדרך להתקדם ולהגיע לתפקידים גבוהים. כמו כן, המטרה היא לפתוח דלתות עבור אוכלוסיית החרשים, וללוות את המעסיק והמועסק בכל תהליך הקליטה. כלומר, להסביר למעסיק שייתן למועמד לעבודה שהוא חרש או כבר שמיעה, ריאיון אישי ולא ישלח אותו למרכז הערכה, אותם אינם יכולים לבצע. וגם התאמות נוספות שצריכות להיות קיימות בתהליך המיון והקליטה.
המכון לקידום החרש בא לזהות חסמים אצל המעסיקים, ולהסביר להם את החשיבות בנגישות עבור העובד החרש/ כבד השמיעה, ומה זה אומר בעצם להעסיק אדם חרש/ כבד שמיעה. למשל, הצורך לעיתים במתורגמן בעת פגישות עבודה, או הצורך בטלפון עם הגברה (או נורה) ועוד- שאת כל אלה מממן ביטוח לאומי, שזהו מידע הכרחי שעובר אל המעסיקים עקב החשש שלהם בעלות נוספת שיש עליהם אם הם מחליטים להעסיק מועמד חרש/ כבד שמיעה.
הפניות אל המעסיקים נערכות דרך קשרים אישיים, דפי זהב, ומחפשי עבודה אשר פונים למכון.
במאגר כיום מצויים כרגע 30 מחפשי עבודה. ועד עכשיו בוצעו 7 השמות של מועמדים חרשים/ כבדי שמיעה.
• תוכנית החונכויות של המכון לקידום החרש מספקת עבודה פרטנית עם ילדים כבדי שמיעה או חרשים באמצעות בוגרים, שהם עצמם חרשים או כבדי שמיעה. התוכנית מקנה לצדדים מפגש שבועי בן שעה וחצי, בשעות אחר הצהריים.
התוכנית פועלת במסגרת מיזם "ילדים חרשים וכבדי-שמיעה בסיכון - חונכות יחידנית", שיזם המכון לקידום החרש. מטרתה - לקדם את הילד לקוי השמיעה או החרש בעזרת חונך בוגר, שישמש עבורו דמות חיובית לחיקוי. הקשר בין הילד והחונך נועד לחולל שינוי אצל הילד ולשפר את תפיסתו העצמית, את משאבי ההתמודדות שלו ואת יחסיו עם סביבתו. תפקידו של החונך הוא לסייע לילד לשכלל את כישוריו החברתיים, לחשוף אותו למודל מתפקד של מבוגר חרש או כבד שמיעה ולספק לו כלים להתמודד באופן עצמאי. מלבד חונכות פר"ח, קיימים מודלים נוספים לחונכות:
1) חונכות ילדים חרשים וכבדי שמיעה בסיכון: בוגרים חונכים ילדים בעלי רקע סוציו-אקונומי, המגביר את גורמי הסיכון. התכנית מופעלת בשיתוף משרד העבודה והרווחה ואשלים.
2) חונכות מעורבות אישית: תיכוניסטים חרשים וכבדי שמיעה מבית הספר המקיף יהוד חונכים ילדים חרשים וכבדי שמיעה במיח"א תל אביב, כחלק מתכנית מעורבות אישית.
3) חונכות במתנ"ס: בוגרים חונכים ילדים במתנ"ס, במטרה לשלב את אוכלוסיית החרשים וכבדי השמיעה בקהילה. התוכנית מופעלת בשיתוף החברה למתנסים, בשלב זה בירושלים.
4) חונכות אורט הרמלין: סטודנטים חרשים וכבדי שמיעה מאורט הרמלין חונכים ילדים חרשים וכבדי שמיעה בתמורה למלגת לימודים (לא פר"ח).
5) חונכות טיפולית: חונכות מיוחדת לילדים חרשים וכבדי שמיעה בשיתוף המרכז הקהילתי לבריאות הנפש ביפו. החונכות נעשית בהתנדבות, והחונך מקבל הדרכה מקצועית מפסיכולוגים ביפו ומהמכון לקידום החרש. התכנית מיועדת לשומעים, חרשים וכבדי שמיעה, שיודעים לתקשר בשפת סימנים.

 
ייחודיות המכון-
המכון לקידום החרש זהו המכון היחידי בארץ המהווה כמרכז תמיכה לסטודנטים חרשים וכבדי שמיעה. זהו הארגון היחידי בארץ שמלווה את הסטודנטים דגם במאבק האישי וגם במאבק הציבורי, על מנת שיקבלו זכות שווה להשכלה על תיכונית. לפי המכון לקידום החרש, לא היה קיים שום ארגון בארץ שפעל למען קידום הסטודנטים החרשים וכבדי המשמיעה. ארגונים כמו מיכ"ה, עובד עם ילדים עם גיל 6 או ארגון "שמע" שעובד עם ילדים עד גיל 18, לא ממשיכים לקדם את אותם ילדים, או נערים. תמיכה זו של המכון לקידום החרש החלה כבר בשנת 1996 כפרויקט ניסיוני שהתחילו בו 6 אנשים שניתנה להם הנגשה ללימודים על ידי תמלול ממוחשב ומתורגמנים, והמשיכה במטרה להעלות את המודעות לצרכים של הסטודנטים והעצמת הפרט. אחרי מאבק ארוך ומייגע, מושג זה הוטמע בקרב ביטוח לאומי, והצליח להשיג עבור אותם סטודנטים חרשים וכבדי שמיעה, סל נגישות הקיים בתוך ביטוח לאומי. במכון עוברים מעל 300 סטודנטים בשנה.
אותו סל נגישות ללימודים מכיל בתוכו תמלול, תרגום, מחשב נייד, מכשיר FM (שזהו מכשיר שיש למרצה עם מיקרופון ותפקידו לסנן רעשי רקע, ומחובר למכשיר השמיעה שקולט את דברי המרצה).מלבד זאת, עבור כל סטודנט מתבצעת התאמה אישית. למשל, ישנם סטודנטים אשר אינם יודעים את שפת הסימנים וצריכים התאמה שונה מאלה שכן באים מרקע של ידע בשפת הסימנים, למשל, הצורך המאסיבי במתורגמן בכל השיעורים שלהם.
המכון לקידום החרש עוזר לסטודנטים בבעיותיהם מול המוסד לביטוח לאומי עם בעיות בהשגת זכויות והתאמות. כיום, המכון במו"מ עם ביטוח לאומי להורדת זכאות של אחוזי נכות מ-40%, כיוון שישנם כאלה למשל, עם 35% אשר מתקשים מאוד בלימודיהם וזקוקים לשעות נוספות עם מתורגמן, או קלדן או דברים נוספים אחרים. מתקיימת גם פעילות וטיפול בנושא הפסיכומטרי שלא מותאם עבור תלמידים חרשים וכביד שמיעה, מבחינת תכנים, השפה העברית, אנגלית וכולי.
המכון מצוי בקשר מתמיד עם האוניברסיטאות והמכללות ברחבי הארץ על מנת לתת להם את ההסברה והידע הדרוש להם בכל הקשור לסטודנטים החרשים וכבדי השמיעה, ובנוסף, לעדכן אותם בכל ההתאמות אותם צריכים הסטודנטים החרשים וכבדי השמיעה, בין אם זה תוספת זמן, חונכים, צילומים ועוד. המכון לקידום החרש משמש כיועצים ליחידות הדיקן באוניברסיטאות ובמכללות.
בעזרתם של אגודת הסטודנטים בתל-אביב, המכון לקידום החרש, הצליח לארגן יום סטודנט מיוחד עבור אוכלוסיית החרשים וכבדי השמיעה, עקב חוסר נגישות שלהם אל ימי הסטודנטים הרגילים המתקיימים ברחבי הארץ. כמו כן, הוקמה אגודת סטודנטים לקידום הזכויות של עצמם (זכויות הסטודנטים החרשים) -איך לומדים כסטודנטים חרשים, מהי סביבה לימודית, איך מסתדרים כסטודנט וכדומה.

 
חוויה אישית משיעור שפת סימנים-
חלק מהחוויה של עריכת המחקר על "המכון לקיום החרש היה להיות חלק משיעור אחד בקורס של שפת הסימנים. תמיד היה לי עניין בשפת הסימנים, וכאשר הסכימו שאוכל להיות בשיעור ניסיון, זה מאוד ריגש אותי הגעתי קצת באיחור לשיעור ונכנסתי בחשש כיוון שלא ידעתי מה יהיה, וגם נאמר לי שהמורה הוא כבד שמיעה ולא ראיתי מתורגמן. נכנסתי וראיתי 13 אנשים יושבים במעין מעגל, והמורה עבד עם מצגת, ועבר עם הקבוצה על תמונות. חשבתי שאני רק אתצפת , אבל ישר שנכנסתי המורה סימן לי ושאל , באופן שקצת היה לי להבין- מה השם שלי. עניתי בקול רם, והרגשתי קצת מוזר. והוא סימן עם האצבע כאילו כתב באוויר את השם שלי, ואז סימן עם אותיות של שפת הסימנים איך אומרים את השם. מידית הבנתי זאת, ו"אמרתי" את שמי בשפת הסימנים. המורה חייך אליי והתיישבתי.
המורה הראה תמונה לקבוצה, והקבוצה ימנה איך אומרים את אותה מילה בשפת הסימנים. בהתחלה הסתכלתי על כולם, אך במהרה המורה הסתכל עליי, וסימן איך אומרים את המילה וחיכה שאעקוב ואסמן גם. הרגשתי קצת נבוכה, כיוון שהגעתי לשיעור השני של הקבוצה ולא ידעתי מה עשו שיעור קודם, וגם הרגשתי קצת מוזר פתאום להשתתף. אבל הסתכלתי לצדדים, והתחלתי גם אני לסמן. בכל פעם שהמורה הראה תמונה, למשל, בננה, חלב, או קוף, ישר הסתכלתי סביבי ועקבתי אחר תנועות הידיים של חבריי הקבוצה. כאשר המורה ראה שאני עוקבת ומבצעת נכון, הוא חייך אליי. וסימן לכולם "כל הכבוד". מידי פעם צחקתי או שהיה לי חיוך ממש גדול על הפנים, כיוון שהרגשתי קצת מוזר אבל גם הרגשתי כיף. הרגשתי שאני חלק ממשהו שרציתי להיות ממנו מזה כמה זמן. היה תענוג ללמוד מילים חדשות, והרגשתי חבל כל פעם קצת, על זה שאני רק אשתתף באותו שיעור ספציפי.
אחרי שסיימנו לעבור על התמונות, התחלנו ללמוד מילים חדשות. המורה כבר עבד עם המצגת. המילים שעלו מן המצגת היו פעלים: לזכור, לשכוח, יודע, לצייר, לכתוב ומילים נוספות והניגוד שלהן: לא רוצה, לא זוכר. בנוסף, המורה הראה אך המבנה של משפט בשפת הסימנים, הוא קצת אחרת ממבנה משפט בשפה העברית הרגילה. ההדגמה הייתה למטרת הבנה, שהקבוצה בקורס תבין שבשפת הסימנים הסדר במשפט הוא קצת הפוך. בהמשך, המורה עבר איתנו עבד עם הקבוצה על מילות שייכות, מילות שאלה, מילות תיאור ועוד. בכל פעם הקבוצה תרגלה, ואח"כ המורה עבר איתנו על המילים שוב לפי הסדר, על מנת לוודא שישנה הבנה. המורה, שם את הדגש על כל שהמימיקה בפנים כאשר מסמנים בשפת הסימנים חשובה מאוד, על מנת להעביר את המסר בדברים. אם למשל, ננסח מילה שאלה "איפה" מבלי שיהיה לנו מבט של תהייה על הפנים ונחייך, לא נוכל להעביר את מחשבתנו באופן ברור מספיק (לתקשורת הלא מילולית יש הרבה קשר בהעברת מידע, בכלל ובשפת הסימנים בפרט). מידי פעם עצר לבדוק אם יש שאלות, וגם נעזר באחד מחברי הקבוצה להדגים. דבר נוסף שהיה בשיעור, הוא סוג של דו-שיח קצר, כאשר המורה חילק את הקבוצה לזוגות, ותרגלנו בינינו איך אנחנו מציגים את עצמנו ושאלים את שמו של האחר. לאחר שסיימנו לתרגל, עברנו שוב על מהלך השיעור מתחילתו ועד סופו. בכל פעם שהמורה הציג מילה, הקבוצה הציגה את המילה בשפת הסימנים. המורה הסתכל אחד אחד , ותיקן אם היה צורך, או נתן חיזוק חיובי בשפת הסימנים.
כאשר השיעור הגיע לסיומו ניגשתי אל המורה והצגתי את עצמי. בהתחלה הוא לא הבין, אבל אז קישר אותו לפתק שרשמו לו עם השם שלי, שבאתי לשיעור ניסיון. התחלתי את השיחה בכך שהודיתי לו על שיעור כ"כ נחמד ושזה גרם לי לחייך הרבה.
המורה עודד, הוא מורה כבד שמיעה המלמד שנה שנייה במכון. עודד הספיק להעביר כבר 6 קורסים, ואומר שכל קורס הוא משהו אחר. כאשר נשאל, "איך זה ללמד אנשים שומעים?" , הוא השיב שזה מאוד מעניין עבורו, ומאתגר. מבחינתו האתגר מגיע בעקבות קצב הלמידה שונה של האנשים. חלק לומדים מהר וחלק לומדים לאט. אין להם אפשרות לדעת רמה של למידה כי זו אמנם שפה חדשה כמו כל שפה חדשה שלומדים, אבל רמת הקליטה אצל אנשים היא אחרת והוא צריך להתאים את עצמו בכל פעם מחדש, כך שזה לא קל, אבל מאוד מעניין. שאלתי אותו, "למי זה יותר קשה, לך כמורה כבד שמיעה, או לתלמידים?", לדעתו של עודד, לתלמידים יותר קשה, כיוון שכל אחד הוא ברמה אחרת. בקליטה של שפה, כל אחד קולט אחרת, אז הוא מתאים את עצמו לכיתה. הוא משתדל שלא להעמיס בחומר נלמד, לחזור על המילים כמה שיותר ולוודא הבנה של כולם. והוא מתאר לעצמו שזה לא קל לקבוצה כשאין תקשורת מילולית רגילה, כיוון שהוא לא מדבר. הוא מלמד את הקבוצה, דרך המצגת ומסמן ו/או כותב על הלוח. קל לו לקרוא שפתיים, אבל לאחרים שרק מתחילים ללמוד שפת סימנים, קשה לתפוס תמיד את הסימנים.
שאלתי את עודד " למה בחרת להיות מורה לשפת סימנים?" , עודד השיב, שיש הרבה אנשים שרוצים לתקשר עם אנשים חרשים. לכל אחד יש את הסיבות שלו, והוא רוצה לעזור לחזק את התקשורת בין אלה ששומעים ואלה שחרשים. כייף לו להכיר אנשים חדשים בכל פעם, ולתת מהידע שלו כלפי חוץ. זה רק יכול לתת, ולא להחסיר. עודד מודע לעניין, שלוקח זמן ללמוד שפת סימנים, ולכן הוא מקווה שאנשים ימשיכו להעשיר את הידע שלהם, ויתרגלו ויעבירו את המידע.
מפאת חוסר זמן, ובגלל העובדה שעודד היה צריך ללכת, שיחתי עימו לא הייתה ארוכה. דבריו המועטים של עודד, בהחלט היוו חומר למחשבה והשתתפותי בשיעור הייתה הרבה יותר מסתם חוויה. אין ספק שזה תמיד מרגש ללמוד שפה חדשה , אבל מבחינתי להכיר את שפת הסימנים זה יותר מסתם שפה, זה להכיר עולם חדש, זה מעבר לצורה נוספת של תקשורת. אני מרגישה שזה מאפשר לי להבין את המושג "תרבות החרשים" ומה שעומד מאחוריו. ושיש עוד הרבה מה להכיר. החוויה שעברתי היא רק על "קצה המזלג".

 לסיכום-
המכון לקידום החש הוא אמנם ארגון קטן, אך ארגון שעובד מכל הלב ומשגי כל כך הרבה. זהו ארגון ייחודי במינו בארץ, ובעל סניף אחד, אך זהו מקום הפועל ברחבי הארץ, ודואג להשמיע קולו בכל העולם. פרויקטים ממשיכים להתפתח, ותמיד צצים רעיונות חדשים. דרך הדברים הקטנים, הם מגשימים את החלום הגדול, והוא להכשיר את החרשים ולחזק את התפתחותם בחברה הכללית בכלל, וכאנשים חרשים בפרט. כמו כן, קיימת חשיבות גדולה לחיזוק את הקשר בין קהילת השומעים ובין קהילת החרשים. המכון רואה בעיניי רוחו את הפתגם "כולם שווים בעיניי האלוהים".

יעלי זיידמן