ספט 10, 2012

סיכום קבוצות הורים עד יוני 2012


במהלך שנת העבודה 2011/2012 התקיימו במסגרת הפרויקט "הטמעה חיזוק הקשר והתקשורת בין ילדים חרשים וכבדי שמיעה, הוריהם ואנשי המקצוע בחברה הערבית בדואית בנגב" קבוצות הורים בישובים הבאים רהט, אלסייד, ערערה, תל שבע. אשר הונחו על ידי 4 מנחים. סה"כ השתתפו בקבוצות כ- 40 הורים, 33 אמהות, ו- 7 אבות.

כחלק מתפקידם, העבירו המנחים דוחות וסיכומים של המפגשים הקבוצתיים, וניתוחם מאפשר למקד 4 קטגוריות מרכזיות אשר יפורטו בהמשך.
בנוסף ננתח את תהליך ההדרכה שהמנחים עברו במפגשי ההדרכה עם ד"ר מרים לוינגיר.


ניתן לסכם ולומר כי ההורים דיווחו על תחושה של קבלה והכלה שלהם ושל ילדיהם, הן משאר המשתתפים ומהמנחה עצמו. כמו כן, בנוסף להזדמנות לשיתוף בידע, ברגשות, ותחושת העצמה הדדית משאר ההורים, צוין שעצם המפגש בנוכחות המנחה המקצועי, חזק אותם מאוד וכולם דרשו מפגשי המשך.

תחושה של סולידאריות והדדיות אפיינה את כל הקבוצות, וההורים שתפו אחד את השני ברגשות שלהם. היו מספר הורים אשר בכו במפגשים ושיתפו בחוויות כואבות מאוד)ובחוויות האישיות בעקבות הולדת ילדם החרש/כבד השמיעה, ההתמודדות שלהם עם הסטיגמות של החברה הסובבת אותם והדרכים בהן נקטו על מנת "להגן" על הילד שלהם ולצמצם את הפגיעה הרגשית בו. הורגש כי ההורים שינו גם את העמדות שלהם כלפי החרשות של ילדיהם. ניתן לראות זאת מכך שרבים מהם דרשו קורסים לשפת סימנים, גם מבין ההורים לילדים מושתלים ו/או כבדי שמיעה. בנוסף, נראה כי ההורים קבלו כלים להתמודדות עם הקשיים שהם פוגשים בתהליך גידול הילד החרש/כבד השמיעה, ומיומנויות לחיזוק הקשר והתקשורת עם הילדים שלהם.

ההורים קבלו הזדמנות להכרות הדדית. ככל הנראה זה לא התאפשר קודם לכן, למרות שהילדים שלהם לפעמים באותה כיתה. מעט מאוד הורים היו לפני בקשר והחליפו חוויות או מידע. בנוסף לכך, עלו דילמות לגבי מעמד ההורים בבית הספר לגבי החלטות שקשורות בחינוך של הילדים שלהם. דילמות כאלה מעידות על כך שחלק מההורים הם פוטנציאל להקמת קבוצת סנגור ולעזרה עצמית.

חשוב לציין שלמרות שכל ההורים עברו תהליך דומה, היה שוני בתכנים שהועברו להם וגם במתודות שכל מנחה השתמש בהן, ולכן ההורים קבלו כלים שונים בהתאם לצפיות שעלו בכל קבוצה ובהתאם לבחירה של כל מנחה במה להתמקד.

בנוסף חשוב לציין שהייתה שונות בדרכי ההתמודדות של כל הורה והורה, ובכך הם השלימו והעשירו אחד את השני.

להלן פירוט של ארבעת הקטגוריות המסכמות את התהליכים שעברו ההורים בקבוצות:

1. ידע ומודעות:
- ידע ומיומנויות בדרכי תקשורת חלופיות לשפת הסימנים עם הילדים החרשים, וגם הילדים כבדי השמיעה, היות ורוב האמהות לא יודעות שפת סימנים.
- מיומנויות שיתוף במידע, התייעצות וקבלת החלטות. לדוגמה: "איך אני מקבלת החלטה לגבי הילד שלי" (מסגרת חינוך מתאימה, שתל ועוד).
- ידע באודיולוגיה של החרשות, הזהות והשפה של האדם החרש/כבד השמיעה.
- כלים להתמודדות ההורים עם הסטיגמות של החברה על הילד שלהם ועל החרשות של הילד, דוגמה: "קבלת החרשות של הילד שלי תביא לכך שהחברה גם תקבל אותו איך שהוא."
- ידע כללי בנושא הסוציאליזציה של החברה, איך להעביר חינוך מתקן לחברה וידע אודות החרשות.
- האמהות קבלו ידע על המכון לקידום החרש והשירותים שלו.
- ידע בתחום הזכויות של החרשים ובמיוחד הילדים החרשים וכבדי השמיעה.
- כלים להתמודדות עם קשיים בגידול ילד חרש או כבד שמיעה במשפחה: "איך אני מתייחסת לילד שלי ואיך אני מבינה אותו."
- מודעות לגבי הרגשות השונים של אמהות בעקבות הולדת ילד חרש.
- מודעות לגבי תפיסת החברה את הילד החרש/כבד השמיעה שלהן.
- העצמה אישית וחיזוק פנימי של המשתתפות מול הקשיים שהן פוגשות בגידול הילדים שלהן, ובהתמודדות בחיי היום יום.
- ידע על שלבי ההתמודדות השונים שחווים הורים בעקבות לידת ילד חרש או כבד שמיעה.
- מודעות לגבי שלב ההתמודדות בו נמצא כל הורה באופן אישי ודרכי התמודדות בכל שלב ושלב על ידי למידה מהניסיון של העמיתים בקבוצה.
- ידע כללים ואפשרויות של תקשורת עם הילד החרש , שפת סימנים, קריאת שפתיים, דיבור, כתיבה.
- ההורים קבלו כלים וטיפים להעלאת הביטחון העצמי של הילד ולחיזוק הילד בפני החברה.
- כלים לזיהוי הצרכים האישיים והרגשיים של הילד ואיך לספק לו אותם.
- כלים לקבלה עצמית וקבלת מה שיש לי לדוגמה: הולדת ילד חרש במשפחה.
- חיזוק ולמידה מסיפורי הצלחה של אנשים חרשים או אנשים עם מוגבלות שההורים פגשו בסדנאות או שצפו בהם בסרטים.

2. שינוי עמדות:
-ההורים התחילו להבין יותר את הרגשות של הילד שלהם ושנו עמדות וסטיגמות כמו "הילדים החרשים עצבניים".
- הבינו שהילדים החרשים לא שונים מילדיהם השומעים ולכן יש להתייחס אליהם בהתאם.
- ההורים למדו דרך חוויה על הרגשות של האדם החרש ומזה הן הסיקו מסקנות לגבי התחושות של הילד שלהם והביעו הבנה והזדהות אתו.

3. מיומנויות הוריות:
- הבנת הרגשות של הילד וכלים להתחברות עם הילד.
- כלים להתמודדות עם מצבי לחץ ומצבים רגשיים של הילדים בעקבות חוסר הבנה של האמא את הילד. לדוגמה: הילד מתעצבן אז איך האמא מבינה את הרגשות שלו ואיך היא מגיבה. דוגמה לאחד הכלים שקבלו- שליטה פנימית ברגש והפעלת חשיבה רציונאלית.
- כלים להתמודדות עם הרגשות של אשמה על ילידת ילד חרש, ולמידה הדדית מדרך התמודדתן של אמהות אחרות בקבוצה.
- דרכי התמודדות עם התנהגויות שונות של הילדים, למשל עקשנות, תוקפנות.

4. צרכים שעלו:
- עלה צורך בסדנת המשך.
- עלה צורך מההורים ללמוד שפת סימנים ודרכי תקשורת מגוונים עם ילדים חרשים וכבדי שמיעה או מושתלים.
- צורך בעוד מידע אודות החרשות של הילד מכל הבחינות, חינוך, זכויות וכו'
- צורך בהעצמה אישית וחיזוק גם במתן כלים להתמודדות עם קשיים בגידול הילד החרש/כבד השמיעה וגם לעמוד מול חברה שמפלה את הילד ובוחנת אותו דרך דעות קדומות וסטריאוטיפים שונים.
- מפגשים עם אנשים חרשים בוגרים המהווים "מודל הצלחה".
- עלה צורך בהרצאות של אנשי מקצוע כגון פסיכולוגים, קלנאי תקשורת עו"סים ועוד.
- הייתה דרישה לקיים קבוצות הורים יותר גדולות על מנת שתהיה אפשרות לשיתוף בחוויות ובמידע מעוד הורים.
- עלה צורך בהעלאת מספר המפגשים הקבוצתיים ליותר מ- 10 מפגשים על מנת להספיק יותר.
- צורך לעשות מפגשים עם צוותי בתי הספר בהם הילדים לומדים והחלפת מידע אודות מצב הילדים החינוכי שיתוף בדילמות וקשיים ולמידה הדדית.

** קבוצת ההדרכה למנחים
במקביל לקיומן של הקבוצות המדווחות לעיל, התקיימה קבוצת הדרכה ל 6 מנחים אשר הונחתה על ידי ד"ר מרים לוינגר. מטרתה הייתה חינוכית תמיכתית כאחד, על מנת לאפשר התבוננות וחקירה של התהליך הקבוצתי אשר מתקיים בקבוצותיהם. בנוסף הוקדש זמן לפיתוח מיומנויות הנחייה מותאמות, והמודעות האישית שלהם כאנשי מקצוע בתחום החירשות.

ד"ר מרים לוינגיר ורוז עאמר