טור אישי

הטורים האישיים של עובדי המכון לקידום החרש הפכו מזמן לשם דבר בקהילה. כל אחד ואחת, עם סגנונם המיוחד, יביאו לכם את השקפת העולם שלהם, את החוויות האישיות שלהם ואת התרשמויותיהם מהאירועים הסובבים אותם. אתם מוזמנים להכנס ולקרוא. כל הקלקה, תפתח בפניכם עולם מופלא של אנשים חרשים, כבדי שמיעה ושומעים, שעושים ומאמינים באמת ובתמים, בשיוויון, נגישות ושילוב.

אנחנו מאחלים לכם קריאה נעימה ומהנה. אם אתם רוצים להגיב על הדברים שנכתבים כאן, תוכלו להכנס לדף הפייסבוק של המכון לקידום החירש ולהגיב. אנחנו נשמח לקרוא אתכם!

 

28.02.16 | מאת: קובי חי יעקבי - טור אישי

את הפוסט הזה בפייסבוק השקנו לגמרי במקרה, בדף הפייסבוק של המכון לקידום החרש, כתגובה לקמפיין שינוי השם של חברת פרטנר (לשעבר אורנג') שהפך לויראלי. חברת פרטנר נפרדה מהשם הישן שלה באמצעות פרסום פשוט יחסית, והרשת חגגה עם מגוון ענק של פוסטים מכל הסוגים: שהמשותף לכולם - להתראות למשהו ישן, נעים מאד - משהו חדש.

 

19.04.15 | מאת: קובי - חי יעקבי, טור אישי

האירוע הונגש באמצעות תרגום לשפת הסימנים. הנגישות הייתה מרגשת ועוררה עניין רב גם בקהל השומע מסביב שצילם את המתורגמנית בהתלהבות.

בשעה 19:00 התכנסנו בערב ירושלמי קריר בכניסה למוזיאון "יד ושם" שבהר הרצל. הסדרנים המקסימים שסייעו באירגון האירוע, התייחסו לקבוצה שלנו, שהורכבה כולה מאנשים חרשים וכבדי שמיעה, בסבלנות ובעדינות, למרות התור והלחץ ששררו מסביב.

ברחבת האירוע הובלנו לאחר כבוד לאחד המעברים הרחבים, שבו נשמרו לנו כיסאות. הושקעה מחשבה רבה במיקום שלנו: מול מסך גדול שאיפשר לנו לצפות בנוחות במתרחש על הבמה ומלפנינו, מרחב מספק כדי להעמיד מתורגמנית לשפת הסימנים.

הטקס המרגש העלה דמעות בעיני כולנו: אנשים חרשים וכבדי שמיעה שזוכים לקחת חלק באירוע חשוב כזה ובאמצעות ההנגשה - להפוך באמת לחלק ממנו!

אנו מקווים שזו רק ההתחלה. אירועים נגישים כאלה חשובים כדי לסייע להטמיע את החרשים וכבדי השמיעה בחברה. גם בשמחה וגם בעצב, כולנו משפחה אחת.

 

05.05.14 | מאת: קובי חי יעקבי - טור אישי

יום הזיכרון הפרטי שלי תמיד היה עצוב. אמנם דודי, יעקב יעקבי, אשר נהרג במלחמת ששת הימים בגזרה המצרית, לא הותיר אחריו אישה או ילדים. אבל הוא בהחלט השאיר מאחוריו זכרונות רבים. לעולם לא אשכח את העלייה המסורתית לבית הקברות בהר הרצל, או את סבי המנוח אשר לא הצליח לעצור בעד הדמעות.

יום הזיכרון הפרטי שלי גם היה בודד מאד. בתור אדם כבד שמיעה, הודרתי הלכה למעשה מן הזיכרון החברתי - הקולקטיבי. מכיוון שאינני מסוגל לשמוע, האבל שלי "נחשב" פחות.

01.04.14 | מאת: דלית אבנון וקובי חי יעקבי - YNET

מגבלת שמיעה היא מגבלה תקשורתית שמשפיעה על כל היבט בחיינו, הרי כל המארג האנושי מורכב מהדרך שבה אנחנו מתקשרים זה עם זה - קובי חי משתף את עולמו דרך צילומים שמביעים את הקול דרך התמונה

09.09.13 | מאת: קובי חי יעקבי - טור אישי

כל פעם מחדש אני מוצא עצמי מביט בגאווה עד כמה " הארגון הקטן" שלנו שחוגג השנה 20 שנות שנים מלאות בעשייה ובפעילות - ביחד עם ולמען קהילת החרשים וכבדי השמיעה (ממש כמו שכתוב ב"אני מאמין" של המכון!).

אני מזמין אתכם, קוראים יקרים, להתוודע לחלק מהעשייה שלנו בימים אלה

14.05.12 | מאת: קובי חי יעקבי - טור אישי

"כשמשתמט לא מרכין את הראש בצפירה - זה בגלל שהוא שוחרר מהצבא על סעיף חירשות ובדיוק נגמרו לו הבטריות במכשיר השמיעה". ההודעה הזו התפרסמה כ MEME (תגובה ויראלית) לקמפיין "ישראלי אמיתי לא משתמט", של משרד הפרסום יהושע TWBA, כנגד השתמטות מהצבא. התפיסה של קמפיינים ויראליים ושל תגובות MEME מעניינת: אנשים עצמאיים מחליטים לעצב מודעות משלהם, אשר מתבססות על הפירסום האמיתי ולהפיץ אותן, בין אם כבדיחה ובין אם כמחאה כנגד הפירסום המקורי. ככל הנראה, כאן המדובר באופצייה השנייה: גולשים החליטו למחות כנגד הקמפיין בטענה שהוא פופוליסטי.

04.01.12 | מאת: קובי חי יעקבי - טור אישי

רשת ה"פייסבוק" כבר מזמן יצאה מגבולות התופעה והפכה לאורח חיים מבחינתם של גולשים רבים באינטרנט. הרשת, שמאפשרת לכולנו לשתף מידע ולחלוק את אורח החיים שלנו ע"ג קירות ווירטואליים. היא גם מענה קהילתי נפלא לאנשים חרשים וכבדי שמיעה, שלהם אמצעי התקשורת הטקסטואליים והוויזואליים, הם צינור המידע העיקרי לעולם הגדול.

06.12.11 | מאת: קובי חי יעקבי - טור אישי

מתי בפעם האחרונה עשיתם משהו טוב לקהילה? המכון לקידום החרש מזמין אתכם לקחת חלק ביוזמה חדשה, שמגיעה "מלמטה" ותפקידה העיקרי, להגביר את המודעות לצרכי הנגישות של האנשים החרשים וכבדי השמיעה.


1   2   3