ראיתם את הגמר ?

לפני קצת יותר משבוע שיחקה מכבי ת"א נגד קבוצת גלבוע גליל בגמר ה"פיינל פור". גם הפעם, כמדי שנה בשנה, ישבתי עם חברים לראות את המשחק המותח וההתרגשות היתה גדולה. אבל מבחינתי, כאדם כבד שמיעה, ההתרגשות היתה כפולה: מלבד העובדה שצפיתי בגמר, שהיה מותח (ומאכזב, לאוהדי מכבי), בפעם הראשונה בחיי יכולתי לצפות בכתוביות, אשר תמללו לי, שחור על גבי מסך, את דברי הפרשנים.

השתתפתי בוועדת הכנסת

אחד המשפטים שחוזרים על עצמם חדשות לבקרים בידיעות שמתפרסמות באתר "סלע" הוא - "המכון לקידום החרש פועל למען אוכלוסיית החרשים וכבדי השמיעה בישראל". אנחנו תמיד דואגים לחזור ולציין את המשפט הזה, מכיוון שחלק גדול מן הפעילות שמתבצעת במכון לקידום החרש נעשית מאחורי הקלעים.

חצי שנה לאתר "סלע"

החודש אנו חוגגים חצי שנה לאתר "סלע" המחודש - ולרגל האירוע התבקשתי לכתוב כמה מילים על האתר, על התהליך שליווה אותנו במהלך חצי השנה האחרונה ועל החלק המעניין ביותר - נתוני הגלישה שעולים מן האתר.

עורכים לחג

אחד מהסממנים היותר בולטים של המיתון בחברה הישראלית, הוא התגברות הקיטוב הבין מעמדי. בדומה לחברות מן העולם השלישי, גולשת החברה הישראלית במהירות למצב כמעט בלתי אפשרי שבו קיים פער עצום בין קומץ בעלי הון לבין מרבית העם, שמשאביו הכלכליים הולכים ומתדלדלים. מיתון הוא תופעה נוראית והמגזרים החלשים הם אלו שסובלים ממנה יותר מכל: משפחות מהפריפריה שמתקשות להתפרנס, עולים חדשים, תושבים לא יהודיים וכמובן - אנשים בעלי נכויות שונות.

המגזרים הללו (ויסלח לי מי שחושב שאני מכליל) זקוקים לסיוע פרטני - ולשם כך בדיוק, הוקמו מלכתחילה שירותי רווחה.

אפריל 2009, זה כאן!

זהו! סיימנו! אחרי קרוב לחצי שנה של התלבטויות, של עבודה אינטנסיבית, של עליות ומורדות, אנחנו גאים להציג בפניכם סוף סוף את אתר "סלע" החדש והמחודש של "המכון לקידום החרש".

שס"י - כבר מזמן לא צריך להסביר

ההתעניינות בשפת הסימנים הישראלית הולכת וצוברת תאוצה. המכון לקידום החרש פותח עוד ועוד קורסים בשפת הסימנים והביקוש הוא אין-סופי! כמעט כל הרשמה שאנחנו פותחים לקורס נסגרת לאחר מספר ימים.

בואו נדבר על תעסוקה

המצב הכלכלי הקשה בישראל הוא נחלת הכלל. עסקים נסגרים או מצטמצמים ואנשים רבים נותרים מחוץ למעגל העבודה. כתמיד במקרים כאלה, השכבות החלשות יותר, דוגמת אנשים נכים, ניצולי שואה, חד-הוריים וכיו"ב, הם הנפגעים הראשונים מן המצב הקשה.

בין שמחה לעצב

השבוע שחלף, מאחד בתוכו שמחה ועצב לכולנו: מיום הזיכרון לשואה ולגבורה ועד ליום הזיכרון של חללי מערכות ישראל, מתכנס עם ישראל בתוך היגון, התבוסה והכאב שהיו מנת חלקנו במאות שנות ההיסטוריה. את השבוע העצוב והקשה הזה, מסכם אירוע משמח, שמהווה בעיניי את הדוגמה הטובה ביותר לאופן שבו אנו, אזרחי ישראל - מגדירים את עצמנו: יום העצמאות. השילוב הזה, של עצב ושכול, עם נצחון וקוממיות, הוא נחלת - כולנו. לא ניתן לנתק את האחד מן השני. לא לחינם, גם באירוע המשמח ביותר בחיינו - הנישואין, שוברים אנו כוס כזכר למפלת בית המקדש וירושלים.